לאחר מחשבה הגלריה החליטה להוציא מהקטלוג את הפריטים 139,140,141 של הצייר צבי גור, הגלריה בחרה לגנוז את מכירתם של הציורים ולעבירים ללא תמורה למוסד מחקר אקדמאי מתאים, כדי להפיק תבונות למען הכלל והחברה, כמובן שנדע את זהות המוסד האקדמאי הנבחר, נדאג לפרסם זאת בגופים הרלוונטיים.
בכל יום נוסיף פריטים עד יום המכירה!
מכירת אוסף אמנות ישראלית ובינלאומית
המכירה מתחילה במחירים אטרקטיביים
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח בלבד, למכירה זו לא יהיה ניתן לשלוח בדואר רשום.
משלוחים לכל הארץ, עם שליח פרטי ב- 60 ש"ח (תלוי משקל)
תשלום ואיסוף עד 7 ימים מיום המכירה, כמו כן בית המכירות גמיש עד חודש ימים מיום המכירה למקרים חריגים.
לקוח שלא יאסוף את הפרטים שרכש תוך חודש ימים או ישלם עבורם, יחסם ללא אפשרות לשוחח על כך והפריטים שרכש יבוטלו ויחזרו לבעליהם!
***שימו לב, בקטלוג מכירה זו לא מופיע תיאור של מצב העבודות. יש לפנות לבית המכירות לקבלת דו"ח מצב.
|
פריט 6:
פנחס שער - המרגל
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
1,000
הערכה :
$2,000 - $3,000
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
פנחס שער - המרגל
שם האמן: פנחס שער
שם היצירה: המרגל
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום
מידות: 60X101 ס"מ
אודות האמן:
פנחס שער נולד בפולין בשם פנחס שוורץ בבית מסורתי אך עם חינוך חופשי. אביו היה בעל נגריה, והיה יושב הראש של איגוד הנגרים היהודים בלודז'. אמו הייתה עקרת בית, והייתה קרובת משפחה של הצייר יענקל אדלר. כנער היה שער חבר בתנועת 'השומר הצעיר'. הוא צייר ורשם במהלך שנים אלו, ויענקל אדלר, שביקר בביתו, אהב את הציורים. הוא סיים גימנסיה בשנת 1938 בלודז', והמשיך ללמוד ציור אצל ולדיסלב סטשמינסקי, אחד הציירים הפולניים הגדולים.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, הוא התגייס לצבא הפולני לגדוד ה-18. במהלך הקרבות הוא נפל בשבי הגרמני, אך הצליח לברוח אל שטח שהיה בשליטה רוסית. ואמו ואחותו נשארו בלודז' לשמור על רכוש המשפחה. כשמצב האם והאחות החמיר, החליטו שער, ביחד עם אביו ואחיו לחזור אל הגטו בלודז', בכדי לנסות לחלץ את האם והאחות. הם הצליחו להתגנב אל הגטו, אך לא הצליחו לצאת, ונאלצו להישאר בו. בגטו עבד שער כאמן במשרד 'סטאטיסיקה', ובמסגרת זו אייר את בולי גטו לודז'. כאשר חוסל הגטו באוגוסט 1944, הצליח שער להכניס את המשפחה אל קבוצה של כ-500 משפחות שהושארו בכדי לנקות את הגטו. לאחר כחודש וחצי, הם נלקחו ברכבת אל מחנה הריכוז 'זקסנהאוזן', ולאחר מכן אל מחנה 'קניג-ווסטרהאוזן' שם שהו עד לשחרורם בידי הצבא הרוסי.
לאחר מלחמת העולם השניה הגיע בשנת 1945 אל גרמניה, שם גר במחנה עקורים. ב-1947 הוא עבר אל מינכן, שם הצטרף אל התיאטרון האידי כצייר תפאורות.
בשנת 1947 נסע לפריז, שם למד שנתיים וחצי בגראנד שומייה (Aсademie de la Grand Chaumiere).
שער ביקר לראשונה בארץ בשנת 1949, ושהה בארץ ארבעה חודשים. לאחר מכן עלה לישראל בשנת 1951. הוא המשיך לחלק את זמנו בין פריז לבין הארץ.
בשנת 1956 חתם על חוזה עם גלריה בנזיט לארבע שנים. במקביל צייר תפאורות להצגות בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1959 הזמין אצל שער פסיפס לכניסה לבית כנסת רפורמי בשיקגו, שלום סנטר, כולו עשוי מאבני הארץ, בנושא עליית אליהו הנביא לשמיים.
בשנת 1963 השתמש בהכנסות מן התערוכות שלו בארצות הברית בכדי לקנות סטודיו ביפו, בו פתח תערוכה מתמדת.
בשנת 1975 עבר שער להתגורר עם משפחתו במנהטן, שם גר עד מותו.
מקור: עסקי אמנות
