פומבית מס׳ 28 של קוקו בסימן שנה חדשה
אצרנו עבורכם אמנות ישראלית של אמנים ואמניות עכשווים הפעילים בשדה האמנות המקומי והבינלאומי -היום-
בחרנו בקפידה אמנות ישראלית עכשווית להשקעה היישר מסטודיו האמנים
נכיר לכם במכירה זו את הפסל איתי זלאיט שאחראי על הפסל המפורסם ׳׳גיבור ישראל׳׳, על הפסל ביבי-קינג ועל המיצב ׳׳הסעודה האחרונה׳׳
את בן משיח אתם חייבים להכיר, אמן גרפיטי בן 26 שהוא לא פחות מעילוי ומתפקד כשתי דמויות: נואר (אמן גרפיטי ברזילאי) ופזה (אמנית גרפיטי אירופאית) - עבודות משובחות שהן לחלוטין נכס
ג׳ולי פיליפנקו האמנית הבינלאומית עם 5 עבודות מקור ומבחר הדפסים אחרונים מהסדרות המוצלחות ביותר שלה
קטיה ליפשין עם יצירת מופת גדולה ''Princess Charming''
גיא לוי עם מבחר יפייפה של ציורי שמן מהסדרה ׳׳המזרח הפרוע׳׳
3 רישומים מדהימים ומרגשים של אורית אקטע
מור רימר עם 3 ציורי שמן על עץ חשוף בחלקו - תענוג, ותחריט פורטרט עצמי
נעמי שלו הקולאז׳יסטית הגאונה עם מספר עבודות כולל פורטרט עצמי
החלטנו לעורר סערה עם 20 עבודות אמנות מקוריות במחיר פתיחה של 20$ כולל רפי לביא, מרים כבסה, ורד גרשטנקורן, שחר סריג, זיואינק ועוד
קוקו דואגת לכם לטוב ביותר
צרו קשר לכל בקשה 0558859447 (ליסה)
תהנו ובהצלחה
(כמו תמיד - המחירים כוללים מע׳׳מ ואין תוספת מע׳׳מ)
|
פריט 59:
נואר / בן משיח
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
1,500
הערכה:
$2,200 - $2,700
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
"איור 28 - תחבושת קראבט של העין" עבודה דו צדדית 2021
ציורו של ״נואר״ אמן הגרפיטי המציג ציור בספריי שמן במסורת הברזילאית, "תחבושת קרבט של העין", זהו איור 28, לקוח מתוך ספר העזרה הראשונה של הצלב האדום האמריקאי.
גם בצידה השני של העבודה תמצאו ציור נפלא נוסף של נואר ובה דמות סיף משופם
ספריי צבע שמן על עץ
100/80 ס״מ
חתום
קוקו מתכבדת להציג בפניכם את אמן הגרפיטי שכולם מדברים עליו, הכירו את בן משיח ושתי דמויותיו: נואר ופזה
בן משיח (1995) ברא שתי דמויות אלטר־אגו שבשמן הוא חותם ושבדמותן הוא מסתפר, מתלבש ומצייר: פזה, שמייצגת את הסגנון האירופאי ומרשה לעצמה למלא חללים גדולים בצבע; ונואר, שמייצג סביבה אלטרנטיבית בנוף הגרפיטי מברזיל.
פזה (Peza) ונואר (Noir) הם ״רייטרים״ – כותבי גרפיטי – שגרים בעיר ניאו אפולוניה. פזה מגיעה מרקע של כתיבה ברחוב בסגנון אירופאי, ויש לה סטודיו וחנות ספריי. נואר הוא מהגר מברזיל, שמגיע מרקע של כתיבת Pixacao (מבוטא פישסו, המקבילה הברזילאית לגרפיטי), חי בסקוואט (בית נטוש שאליו פלש) ואוהד כדורגל פנאט.
ניאו אפולוניה, שם העיר, הוא גם השם שהעניק משיח לפרויקט היצירה האישי שלו, שנולד ״מהרצון לקחת את סצנת הגרפיטי עוד צעד קדימה. אני עוקב אחר סצנת הגרפיטי ואמנות הרחוב במקומות שונים בעולם ומרגיש שדרכה אני מקבל מושג על המצב החברתי והפוליטי שקיים בהם, למרות שפיזית לא הייתי שם. אני מאמין שהיא משקפת אותו״.
העיר, לדבריו, היא גם זו שעומדת במרכז הפרויקט שיצר, כשבאמצעות גוף העבודות של תושביה פזה ונואר, התדמית שלהם והטקסטים שהם כותבים, הוא מנסה לספר את סיפורה.
הבחירה בניאו אפולוניה כעיר מגוריהם, הוא מוסיף ״מעניקה לפרויקט רובד נוסף בגלל ההדהוד של אפולוניה העתיקה, עיר פיניקית במקור, שככזו מגלמת בתוכה הקשרים ליוון העתיקה כערש התיאטרון, האמנויות והמוסיקה״.
את ההשראה שלו לפרויקט ניאו אפולוניה שאב משיח במידה מסוימת מסשה ברון כהן ובעיקר מדמותו של רמלזי (Rammellzee), שהיה רייטר, אמן חזותי, פרפורמר ומוסיקאי היפ־הופ אמריקני בשנות ה־70 בניו יורק.
״רמלזי פיתח סוג של מיתולוגיה שמורכבת מדמויות שהמציא, התחפש אליהן ויצר סביבן סיפור וחיים. לדוגמה, חלק מהסיפור היה איך רייטרים מצאו את הסוד של הכתב שמאפיין את כתבי הקודש הנוצריים״. כמו רמלזי וברון כהן, כך גם אצל משיח לממד ההתחפשות יש משמעות כממד מרכזי בפרויקט, כשהיצירה תחת זהותם הבדויה של פזה ונואר מעניקה לו, לדבריו, חופש לבצע מהלכים אמנותיים.
״פזה ונואר באים מרקע של כתיבה אבל מנסים למצוא את דרכם לעולם האמנות. הם בוחרים לעבוד ביחד על מנת לגלות את עצמם כאמנים, והגרפיטי מספק להם רקע וניסיון לעסוק בציור. הם מגיעים מקצוות שונים של הסצנה; פזה, שמייצגת את הסגנון האירופאי, עושה שימוש בפחיות צבע איכותיות ומרשה לעצמה למלא חללים גדולים בצבע. היא מציירת כמו שהיא כותבת ועושה גם עבודות דיגיטאליות.
״נואר, לעומתה, מייצג סביבה אלטרנטיבית בנוף הגרפיטי, שהתפתחה בנפרד בדרום סאו פאולו בברזיל. הוא מצייר כמו שהוא כותב, בשיטה שמאפיינת את הפישסו: שימוש ברולרים קטנים; אותיות מוזרות, כמו קיריליות משהו; ותמיד על טהרת הצבע שחור. מדובר באסתטיקה ייחודית ובמשהו שהוא יותר תופעה מאשר זרם אמנותי״. (מתוך כתבתה של מיה אור ׳׳פזה ונואר מגיעים לאפולוניה החדשה׳׳, יולי 2020, מגזין פורטפוליו)
