הגהות ארוכות על סדר הקפות להושענא רבה! סידור מיניאטורה עם הגהות ארוכות בקבלה של המקובל האלקי אברהם חי רוגייו מגדולי ...

הגהות ארוכות על סדר הקפות להושענא רבה! סידור מיניאטורה עם הגהות ארוכות בקבלה של המקובל האלקי אברהם חי רוגייו מגדולי חכמי איטליה

סידור מיניאטורה עם הגהות ארוכות בקבלה של המקובל האלקי אברהם חי רוגייו מגדולי חכמי איטליה

סידור מיניאטורה תפלות לחגים ולתעניות [כולל הגדה של פסח], כמנהג ק"ק ספרדים. אמשטרדם, [תס"ב 1701]. דפוס שלמה פרופס. בסוף הכרך נוסף הלוח: Calendario Espanol De Ros-Hodes, "Fiesta y Ayunos... 1715... 1724" [לוח לשנים 1715-1724]. אמשטרדם, 1715. ספרדית. דפוס שלמה פרופס.

7.5x5 ס"מ

מהדורה זו שנת תס"ב נדיר מאד ומעולם לא היה במכירות

בספר יש כמה חתימות של המקובל המפורסם רבי אברהם רג'יו בלועזית. עם הגהות ארוכות בקבלה על כל סדר הקפות להושענא רבה. ההגהות נכתב על הסידור, גם הוא כתב על נייר ישן וכרוך אותו בסידור.

פריטים מהמקובל הם יקר המציאות, כתביו של ספרו אשל אברהם מעולם לא נדפס, ולא נשאר ממנו רק החיבור "תגלחת המאמר" שיצא לאור על ידי בנו רבי יצחק שמואל רג'יו.

הגאון המקובל האלקי מהר"ר אברהם חי ב"ר עזריאל ריגייו זלה"ה.

נולד בעיר פירארא בשנת תקט"ו. בנערותו למד לפני הגאון רבינו יצחק לאמפרונטי בעל פחד יצחק, בישיבתו המפורסמת בעיר פירארה, ולפני בנו הרב הגדול הרופא המובהק ר' שלמה לאמפרונטי. בהיות אביו ר' עזריאל זקן ותש כח, וקצרה ידו לכלכלו, התפרנס ר' אברהם מעסק מלמדות לנערים קטנים, ולימד את בני הגבירים הדרים בכפרים בצפון איטליה כמה שנים, ובעתות הפנאי היה כורך ספרים להמציא לו רוחה לקנות ספרים לעצמו. עם נשואיו לבת הרב החסיד הגדול ר' אברהם מורפורגו מגראדיסקא, קראו לו נכבדי גוריציאה להיות מורה בבית התלמוד תורה אשר יסדו, ובבואו ללמד שם בא גם ללמוד לפני הר"ר משה חפץ האב"ד בק"ק הנ"ל, וישרתהו כעשר שנים. במות רבו המובהק נתנו נכבדי העיר את עיניהם בהרב ר' אברהם ויאמרו למנותו לרב ואב"ד במקום רבו, אך ענותנותו הרבתהו, ויען להם כי איננו יודע בעצמו אם ראוי הוא להוראה. ועל כן, אם רצונם בו, יפנה אל הרב ר' יהודה חי מלאווידא אב"ד דק"ק פירארא עיר מולדתו, לעמוד לפניו למען אשר ינסהו בשאלות ובהלכה.

וכאשר בחנהו ונסהו הרב ר' יהודה מלאווידא וסמך ידיו עליו, קבל עליו עול הרבנות ויהי לאב"ד ור"מ בגוריציאה בערך בשנת תקנ"ו, ושמו יצא לתהלה בכל ארץ איטאליא ואשכנז, וגדולי הרבנים בדורו ובתוכם הרב ר' מרדכי בנעט פנו אליו בשאלותיהם עד יום מותו, ביום שבת קודש, העשירי לחדש טבת שנת תר"ו, והוא חי כבן תשעים שנה.

הרב היה איש אמת, לא נשא פנים בהלכה, וכאשר חיבר בנו ר' יצחק שמואל ריגייו ספר להתיר את הגילוח בחול המועד בשם "מאמר התגלחת", כתב הרב ספר "תגלחת המאמר" נגד פסק זה של בנו, ובו האריך להוכיח כי בנו שגה ואין הלכה כמותו כלל, ואין לשמוע לדבריו.