ספר מגיד דבריו ליעקב – ליקוטי אמרים מהמגיד ממזריטש – קוריץ, תקמ"ד

ספר מגיד דבריו ליעקב – ליקוטי אמרים מהמגיד ממזריטש – קוריץ, תקמ"ד
ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים, מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. קוריץ, [תקמ"ד 1784]. מהדורה שניה, עם הוספות מהמחבר.
במהדורה זו נוספו (בששת העמודים האחרונים) יותר מעשרה מאמרים חדשים מאת המחבר, שלא נדפסו במהדורה הראשונה.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות ד', ו' ו-ב' – שם המחבר – מוגדלות], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש ושארי קהלות...".
הספר, בשתי מהדורותיו, הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. רבי שלמה מלוצק כתב לספר שתי הקדמות יסודיות שהתפרסמו בעולם החסידות. בראשונה שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם. כך כותב על רבו המגיד ותורתו: "...ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מעץ חיים ומכונת האר"י ז"ל ומזוהר, כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים למאות ולאלפים מגדולי עולם, ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת ונתלהב נפשם לעבודת הבורא... יום ליום יביע אומר... בקדושה ובטהרה ובפרישות... תפלתו ודבורו הי' נשמעת, והקב"ה גוזר והוא מבטל... עינינו ראו ולא זר גודל השגת מדרגתו גבוה מאד...".
בהמשך מספר את ששמע מהמגיד על רבו הבעש"ט: "שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו', וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים, וגם ספר מעין חכמה למד אותו, ואמר לו פירוש על כל תיבה, וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים ואמר שלמד אותו כל זה... וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים, ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן, בכל שנה, איזה ממונים ממנים על העולם, בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו...".
עוד מספר המו"ל את התלבטויותיו לגבי הדפסת הספר, ועל חילופי דברים עם רבו בעניין: "שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע, והשבתי לו... ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאד מכוונת אדומ"ו... וכותבים לפי הבנתם. ואמר לי אעפ"כ איך שיהיה נכתב, הכל טוב...".
ההקדמות חזרו ונדפסו בספרו "דברת שלמה" (זולקווה, תר"ח). בהסכמה שנתן החוזה מלובלין לספרו הוא מתייחס להקדמות אלה וכותב: "כבר יצא טבעו בעולם על ידי הקדמה שעל ספר לקוטי אמרים של מורינו ורבינו הגדול והקדוש מהו' דוב בער ז"ל".
בהקדמה הראשונה מופיעים גם פרטים על עריכת הספר שלפנינו. ע"פ המובא שם, הספר נכתב "מכמה כותבים, והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא". אמנם, ישנה מסורת שקיבל האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, הכותב לגבי המאמר ד"ה "עולת תמיד" (נדפס במהדורה שלפנינו בדף כה/1): "שמעתי שמאמר זה כתב רבינו ז"ל [האדמו"ר הזקן בעל התניא] בהיותו אצלו".
בהוספות שנוספו במהדורה זו בסוף הספר, הדפיס המו"ל הרה"ק רבי שלמה לוצקר, שאלה שנשאל המגיד על אחד ממאמריו, ומה שהשיב על כך: "נשאל מן הרב הקדוש בעל המחבר זללה"ה בענין הדרוש שאמר... והשיב הוא זללה"ה...".
[ברבות השנים התפתח פולמוס זוטא בין ה"חתם סופר" לבעל ה"דברי חיים" מצאנז על היחס לספר, ולגבי הדברים שנדפסו בו על עניין התפלה בנוסח ספרד והאר"י (במהדורה שלפנינו בדף כב/1). החת"ס כותב באחת מתשובותיו (או"ח, סי' טז): "ומה שהעתיק מעלתו מספר לקוטי אמרים, אותו ספר לא נמצא בקהלתינו... דברי הספר הנ"ל כדברי ספר החתום". על כך השיב ה"דברי חיים" באריכות על דבריו (שו"ת דברי חיים, ח"ב, או"ח, סי' ח'): "ובחנם התרעם החתם סופר על ליקוטי אמרים, ואולי מחמת שמחברו ראש קהל חסידים לכן לא נכנסו דבריו באזניו... ובאמת הראת לדעת דליקוטי אמרים לאו מדעתיה דנפשיה אמרה, רק בגזירת עירין פתגמא הגדולים בנגלה ובנסתר קדמוני האחרונים..."].
חותמות בדף יט/2 ובדף מ/1: "חותם בית הכנסת כתנות אור של ר' מאיר בע"הנס זיע"ל".
[3], נד דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בכתב-יד). סימני עש (במספר דפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 325.