דף בכתב-יד קדשו של ה"תפארת שלמה" מרדומסק – "דרוש למתן תורה" על חג השבועות, דף מתוך חבורו "תפארת שלמה" – רדומסק ...

דף בכתב-יד קדשו של ה"תפארת שלמה" מרדומסק – "דרוש למתן תורה" על חג השבועות, דף מתוך חבורו "תפארת שלמה" – רדומסק, שנות התק"צ

דף בכתב-יד (שני עמודים), "דרוש למתן תורה" על חג השבועות, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד רדומסק, בעל ה"תפארת שלמה". [רדומסק? שנות התק"צ 1830?].
בדף שלפנינו תחילתו של "דרוש למתן תורה", בכתיבת יד קדשו של המחבר. דרוש זה נדפס בספרו "תפארת שלמה" (ווארשא תרכ"ט), בכרך שני, על פרשיות התורה (במדור ה"לקוטים", בדף קסב). בני האדמו"ר כותבים (בהקדמה לכרך הראשון) כי חלק מן החיבור נכתב בידי המחבר בעצמו, וחלק ביד תלמידו. הם מציינים כי בכל מקום שבו העתיקו קטעים מכתב-יד קדשו של המחבר ציינו את הדבר במילה "מכתי"ק" (ראה להלן). על הקטע שלפנינו צוין בספר הנדפס: "מכתי"ק ישן נושן" [כלומר, משנות צעירותו].
קטעים מהדרוש שבכתב-היד שלפנינו הובאו והתבארו בעשרות ספרים.
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד רדומסק, בעל "תפארת שלמה" (תק"ס/תקס"ג-תרכ"ו), היה מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים בפולין. מנעוריו הסתופף בצל גדולי החסידות בפולין, רבי פישל מסטריקוב, רבי מאיר מאפטא, רבי ישעיה מפשדבורז' ורבי ישכר בער מראדושיץ. באדר תקצ"ד התמנה לרבה של העיר רדומסק שבפולין, בה כיהן כרב במשך שלושים ושתיים שנה עד לפטירתו. בשנות הת"ר, לאחר פטירתם של כמה מגדולי האדמו"רים בפולין, החלו רבבות לנסוע אליו להסתופף בצלו ולקבל מתורתו. הנהגתו הייתה בתקיפות ורוממות. היה מפורסם במדרגותיו הגבוהות בענייני קדושה ופרישות, והרבה לדבר על ענייני קדושה וטהרה. כמו כן, נודע במחשבתו המקורית, בפקחותו העצומה ובחריפותו ושנינותו. אמרותיו השנונות נפוצו בין החסידים בפולין. מחשובי רבני פולין נסעו לקבל מתורתו. בין תלמידיו נמנו החוקר והסופר הגרמני ר' אהרן מרקוס, מחבר ספר "החסידות", שהסתופף בצלו בארבע שנותיו האחרונות, וכן הרופא האדמו"ר בעל התשובה רבי חיים דוד ברנהרד. תלמידו ר' אהרן מרקוס הקדיש פרק שלם בספרו (נדפס בתרס"א בגרמנית) לתיאור דמותו של רבו המובהק ה"תפארת שלמה". בין היתר הוא כתב עליו: "הרושם הגדול שעשה עלי רבינו אי אפשר כלל לתאר בעט ועופרת... מושג כל שהוא מתמונתו הקדושה ופניו המאירים... כח המשיכה של אדמו"ר ז"ל היה גדול מאד... כאשר אדמו"ר זצ"ל הביט על איש, אף שלא דבר עמו כלל, ידע מיד את מהות האיש ארחו ומעשהו כמביט בתוך כוס זכוכית זכה... מופשט מגשמיות לגמרי והיה עוסק אך ברוחניות... הוא היה מבעלי המופת האחרונים שבמחוזו שאודותיו מסופר דברים נפלאים ובלתי מושגים". פטירתו הייתה באופן פתאומי בערב ראש חודש ניסן תרכ"ו, תוך כדי שנרדם על גבי ספר הזהר. סיפורי נפלאותיו ומופתיו הרבים, וכן זכרונות מתלמידיו, נדפסו בספרים "אהל שלמה", ב' חלקים, "עטרת שלמה", ו"נפלאות התפארת שלמה".
[1] דף (2 עמ' כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים.

הספר הקדוש "תפארת שלמה"
הספר הקדוש "תפארת שלמה" הוא אחד הספרים החשובים והיסודיים ביותר של תורת החסידות, שהתקבל ונערץ בכל חצרות החסידים. בספר קדוש זה מובעות כל תביעותיה הגדולות של דרך החסידות מהיהודי בעבודת השם בשפה ברורה, בחדות ובבהירות, בקיצור ובחריפות. הספר מרבה לתבוע תביעות גדולות בענייני מסירות נפש, קדושה ושמירת הברית. הוא מאריך לכתוב בכאב על ענייני גלות השכינה, והעלאת הניצוצות. הוא כולל גם חידושים גדולים ומקוריים בתורת הנסתר ובכתבי האר"י הקדוש, במיוחד בענייני הייחודים העליונים בין הקב"ה לכנסת ישראל - בהם גילה נפלאות. האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא אמר על ספר זה: "ראיתי בזה הספר שלשה דברים חדשים, שאם הרב הקדוש המחבר לא היה מגלה לנו זאת, לא היינו יודעים הדברים עד ביאת המשיח". האדמו"ר הגה"ק ה"דברי חיים" מצאנז כותב בהסכמתו לכרך המועדים שהספר "יהיה תועלת לעולם, ובפרט לנאמני רוח הנוהים אחרי דרך החסידות, כי דבריו נעמו".
הספר "תפארת שלמה" נדפס בשני כרכים לאחר פטירת המחבר. כרך ראשון על המועדים נדפס בתרכ"ז, וכרך שני על פרשיות התורה נדפס בתרכ"ט. חלק מהספר נכתב בכתב-יד קדשו של המחבר, כדוגמת הדף שלפנינו, ואילו חלקו האחר נכתב על ידי תלמידו, עורך הספר, רבי שמואל זנוויל צבי מפלאוונה, ממה ששמע מפי רבו. על כל קטע שהועתק מכתב-יד המחבר, מציינים המדפיסים (בתחילתו או בסופו): "מכתי"ק", כדי להבדיל בין העתקה מכתב-יד המחבר, ובין מה שנכתב על ידי התלמיד העורך רבי שמואל מפלאוונה.
בהקדמה לכרך המועדים כותבים בני המחבר על כתבי-היד מהם נדפס החיבור: "הכתבי קודש הללו המה נכתבו בפקודתו במשך איזה שנים טרם הלקח ארון אלקים... וכמה וכמה מכתבים אשר המה היו בכת"י קדשו ממש, המה יוחקו בדפוס בשם העתקה 'מכתי"ק'... בשנה אחרונה טרם הפרדו צוה לקחת כל הקונטרסים... ולחלקם על שני חלקים. חלק אחד על סדר הזמנים וחנוכה ופורים, וחלק השני על סדר הפרשיות. וראינו יקרת המכתבים בעיניו עד מאד אשר לא זזו מתחת ידו לנצור אותם כבבת עין".
בהקדמה לכרך השני מוסיפים בני המחבר: "והכתבי קודש הללו... ושמענו ממנו כי חפצו ורצונו לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל... והצגנו בהסוף הדיבור 'מכתי"ק' למען יבין הקורא בו כי הוא מגלילת ידו". בתחילת הכרך השני נדפס מכתב-יד קדשו של המחבר: "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה ליחד שם הוי"ה ב"ה, הנני מתחיל לכתוב לנפשי דברי יראת שמים ותוכחת מוסר על סדר פרשיות התורה".