ספר משל הקדמוני – איטליה, רנ"ז – אינקונבולה – איורים רבים, רובם צבועים ביד – כרוך עם שלושה ספרים עבריים מוקדמים ...

ספר משל הקדמוני – איטליה, רנ"ז – אינקונבולה – איורים רבים, רובם צבועים ביד – כרוך עם שלושה ספרים עבריים מוקדמים מראשית המאה ה-16 – העותק של רבי יצחק לאמפרונטי
ספר משל הקדמוני, מאת רבי יצחק אבן סהולה. איורים רבים (חיתוכי עץ), רובם צבועים ביד. [איטליה, רנ"ז 1497 בקירוב]. דפוס גרשם בן משה שונצינו. אינקונבולה (דפוס ערש).
ספר משל הקדמוני, הספר העברי המאויר הראשון, נדפס לראשונה על ידי המדפיס גרשם שונצינו בברישה, בשנת רנ"א 1491 בקירוב. לפנינו מהדורתו השניה של הספר, שאף היא נדפסה על ידי שונצינו.
המחבר, רבי יצחק בן שלמה אבן סהולה, פילוסוף, רופא ומקובל. נולד בספרד בשנת 1244, ונפטר כפי הנראה בסוף המאה ה-13. חיבורו משל הקדמוני הוא מקאמה יהודית (פרוזה מחורזת), המשלבת אגדות, משלים ושירים, שמטרתם ללמד מוסר ומידות טובות. המחבר משתמש באגדות בעלי חיים שונות כאלגוריה מוסרית. בתוך החיבור מתנהל דו-שיח בין המחבר לבין ה"מקשה" – חכם יריב. השניים מתווכחים על חשיבותן וסגולתן של המידות המוסריות וכל צד משתמש באגדות ומשלים כאמצעי להביע את דעתו.
הספר כולל חיתוכי עץ רבים – איורי סצנות מתוך המשלים והסיפורים, עם דמויות בעלי חיים ובני אדם. מקורם של האיורים בכתב היד של המחבר, רבי יצחק אבן סהולה, ששילב אותם בין קטעי הטקסט (כתב יד זה אבד). איורים אלה הועתקו בכתבי יד מאוחרים יותר, ומשם עברו אל הדפוס, לראשונה על ידי בני משפחת שונצינו.
בעותק שלפנינו מופיעים 76 חיתוכי עץ (מתוך 81). העותק חסר שלושה דפים (שבהם מופיעים במקור חמישה איורים). חלק מהטקסט החסר הושלם בכתב-יד, בכתיבה איטלקית (מתקופת הדפסת הספר).
בין האיורים שלפנינו מופיעים שני איורים שנשמטו מן המהדורה הראשונה ("צורת המלך והחוזה מדבר רעיוניו, וספרי מתים פתוחים לפניו" בדף [53/א], ו"צורת גלגלי השחקים אחד באחד כגלדי בצלים דבקים" בדף [61/א]), ואיור מקורי למהדורה זו (האיור האחרון בספר – "צורת איש האלדים מדבר בפי מהללו והמחבר שומע כי הטה אזנו לו"). מרבית האיורים נצבעו ביד.
בדף א/2, נדפס שיר לכבוד הספר (הפותח במילים "אנוש שלח תשורת חן"), מוקף במסגרת מאוירת בחיתוך עץ.
בעמוד הראשון חיתוך עץ גדול – דגל-המדפיס של גרשם שונצינו: חומה ומגדל ושני שומרים על רקע שריגי אקנטוס ופרחים. בראש חיתוך העץ מופיע הכיתוב: "גרשם המחוקקי ב"הח"ר משה ז"ל זרע ישראל איש שונצינו". מעל ומתחת לחיתוך העץ מופיע הכיתוב: "מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב". דגל מדפיס זה מופיע רק בספר שלפנינו. מאוחר יותר השתמש שונצינו בדגל מדפיס אחר, פשוט יותר (ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, מס' 5; הערה בעמוד 123-124).
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו, מדפיס המהדורה שלפנינו.
עותק חסר. [63] דף. במקור: [66] דף. בעותק שלפנינו חסרים 3 דפים: הדף הששי של הקונטרס הראשון (הטקסט של עמוד א בלבד של דף זה הושלם בכתב יד על פני עמוד וחצי, ולאחריו נכרך דף ריק ללא כיתוב); הדף הראשון (במקומו נכרך דף ריק) והדף השמיני (הושלם במלואו בכתב-יד) של הקונטרס השני. (במקור נדפס הספר בתשעה קונטרסים; קונטרסים א-ח בני שמונה דפים כל אחד, קונטרס ט בן 2 דפים; לפנינו: קונטרס א' בן 7 דף, וקונטרס ב' – בן 6 דף; שאר הקונטרסים שלמים).
19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בדף הראשון, עם דגל המדפיס – עקבות רטיבות, עם כתמי רטיבות גדולים וכהים). קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בדף [2], עם כותר הספר, קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט לאורך השוליים הפנימיים, משוקמים בהדבקת נייר משני צדי הדף; בדף [6] קרע חסר עם פגיעה בטקסט). סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים (בחלק מהדפים סימני עש בשוליים הפנימיים של הדפים בצמוד לשדרה; הפגיעות בטקסט הן בכששה מהדפים האחרונים). חיתוך שוליים עליונים על גבול הטקסט, עם חסרון ופגיעה בטקסט במספר דפים (חיתוך השוליים בדף הראשון עם פגיעה בחלקה העליון של המסגרת המאויירת). הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. דפים מנותקים או רופפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור עתיקה ופגומה (קרע חסר בחלקה העליון של השדרה), מנותקת בחלקה, עם סימני עש רבים וקשים. נתון בקופסה תואמת, חדשה.
מהדורה נדירה במיוחד. אינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית (שם מופיע צילום עותק [לא שלם] מאוסף ספריית JTS), ועל פי מיטב ידיעתנו לא הופיעה במכירות פומביות בעבר. אופנברג (ראו להלן) מזכיר 8 עותקים בלבד המפוזרים ב-7 ספריות בעולם, חלקם בלתי שלמים.
ספרות:
M. Marx, Gershom Soncino, בתוך: ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"ג, עמ’ X-I.
ש' יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. ניו יורק-ירושלים, תשס"ד-תשס"ה, עמ' 362-367.
Hebrew Incunables, a Bibliographical Essay, by Lazarus Goldschmidt, אוקספורד, 1948, עמ' III, הערה 6.
A. K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop 1190, no. 60; Catalogue of books printed in the XVth century now in the British Museum. Pt. 13 (2004), Hebraica, p. 76.
יחד עם הספר כרוכים הספרים הבאים (בראש הכרך):
• ספר מהלך שבילי הדעת, מאת רבי משה קמחי, עם פירוש רבי אליהו הלוי אשכנזי – "הבחור". [פיזארו, רע"ה 1515, בערך. דפוס גרשם שונצינו]. מהדורה שניה. נדפס בלי שער. העמוד הראשון חלק. קולופון: "נדפס ע"י המחוקק אשר מבני שונצינו והוא גר שם פיזרו הקריה".
[4]; [12]; [18] דף. הדפים נכרכו בסדר משובש. במקור: [22]; [12] דף. [12] דף של חלקו השני של הספר נכרכו באמצעו של החלק הראשון, לאחר דף [4]. מצב טוב-בינוני.
• ספר לשון למודים, על חכמת הדקדוק, מאת רבי דוד אבן יחיא. [קושטא, רס"ו 1506. דפוס דוד ושמואל בן נחמיאש]. מהדורה ראשונה.
[60] דף. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט.
• פרקי אליהו, חיבור אודות כללי הדקדוק העברי "בכללים קצרים באותיות ובנקודות ובשאר דברים", מאת רבי אליהו הלוי אשכנזי – "הבחור". [פיזרו, ר"פ 1520]. "נדפס ראשונה במדינת איטליא על ידי צעיר המחוקקים קטון התלמידים נודע בישראל שמו" [דפוס גרשם שונצינו]. מהדורה ראשונה.
[19] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות בדף השער ובדפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. רישומים רבים בכתב-יד.
העותק של רבי יצחק לאמפרונטי – בשערים ובעמודים הראשונים של ארבעת הספרים חתימות "מהצעיר יצחק לאמפרונטי" [רבי יצחק לאמפרונטי (תל"ט-תקי"ז), חכם, רופא ומגדולי רבני איטליה. רב וראש ישיבה בפירארה. תלמידיו כיהנו כרבני קהילות חשובות באיטליה. התפרסם במפעלו המונומנטלי, סדרת הספרים "פחד יצחק" – האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה שרק חלקה נדפס בחייו].
חתימות ורישומים נוספים (בהם: "קנין כספי משה בכמ"ר משלם מקאמיורי יצ"ו"). הגהות בכתיבה איטלקית בשולי הדפים. חתימות צנזורים בעמוד האחרון (הריק) של משל הקדמוני.