"ישראל - סט 3 מדליות ערים : טבריה , יפו , קיסריה.

כסף 935 , 48 ג' , 45 מ""מ.  ...

"ישראל - סט 3 מדליות ערים : טבריה , יפו , קיסריה.

כסף 935 , 48 ג' , 45 מ""מ. 

משקל כלל המדליות : 144 גרם.

טבריה

מדליה ממלכתית, תשכ""ה 1965

טבריה נוסדה בשנת 19 לסה""נ על חורבות העיר המקראית רקת שבנחלת שבט נפתלי. בתקופת המשנה והתלמוד טבריה הייתה מרכז רוחני חשוב ואחרונה בנדודי הסנהדרין בארץ ישראל. בטבריה נחתמו המשנה והתלמוד הירושלמי, ובה הונהג הניקוד ללשון העברית. לאחר הכיבוש הערבי (636 לסה""נ) הייתה טבריה לבירת הגליל. ב 1099 כבשו הצלבנים את העיר, אך לאחר שמונים ושבע שנים חזרה לידי המוסלמים שהחריבוה. בשנת 1560 מסר סולימאן המפואר את חורבות העיר לידי יוסף הנשיא שהקים מחדש את חומותיה. טבריה נעשתה מרכז למגורשי ספרד, ופעלו בה חכמים ורבנים.

פני המדליה: דמויות מסוגננות – דייג ועלמה. הדגים והפירות מסמלים את מקורות המחיה בטבריה ובעמק גינוסר. סמוך לים, מבנה אופייני לטבריה העתיקה. ברקע גבעות הגליל. השם ""טבריה"" מופיע למעלה בעברית, ולמטה בתרגומו לאנגלית.

גב המדליה: תעתיק מטבע טבריה משנת 101 לסה""נ. נראית בו היגיאה, אלת המרפא, ישובה על סלע אשר מפכים ממנו מעיינות חמים. בידה האחת צלוחית, ובשנייה נחש. ברקע כתובת באותיות לטיניות TIBERI KLAVDI ותאריך ET AN שהיא שנת 81 למניין טבריה (101 לסה""נ). על שפת המדליה, כתובת ""מטבע טבריה ג' תתס""א"" ותרגומה לאנגלית בציון התאריך 101 לסה""נ.

יפו

מדליה ממלכתית, תשכ""ה 1965

כמעט ואין כובש שעבר באזור ולא הבטיח לעצמו את נמלו החשוב – יפו. ב 70 לפסה""נ כבש סנחריב את העיר, וב 332 לפסה""נ הפך אותה אלכסנדר מוקדון לעיר יוונית. יונתן החשמונאי כבש את יפו ב 148 לפסה""נ, ושמעון הנשיא ביצר אותה. במרד נגד הרומאים נפלה העיר שנתיים לפני ירושלים. הערבים כבשו את יפו בשנת 636 לסה""נ. בין השנים 1268-1099 החזיקו הצלבנים ביפו, עד שהסולטן הממלוכי, בייברס, כבש אותה מידיהם. ב 1516 נכנס ליפו הסולטן התורכי סלים הראשון. התקופה העותומאנית נמשכה ארבע מאות שנה. במשך הדורות התחלפו מדי פעם תושביה הנוכרים של יפו אך יהודים ישבו בה לצד הנוכרים כמעט ברציפות, וישוב יהודי קבוע התחדש ביפו ב 1820. ב 1909 ייסדו תושביה היהודים שכונה יהודית, שהייתה לתל-אביב.

פני המדליה: בציור דמיוני ממוקמים בתי יפו העתיקים על הלוויתן האגדי של יונה הנביא, שעליו מסופר כי ""ירד ליפו"" (יונה, פרק א'). האותיות העבריות ""יפו"" מתמזגות בזנבו של הלוויתן. גוף הלוויתן וזנבו מהווים מעין מפרץ. בצד שמאל מופיע השם יפו באותיות לטיניות.

גב המדליה: תעתיק של גב מטבע יפו מימי הקיסר אלאגבלוס (222-217 לסה""נ). במטבע ניצבת אתנה, אלת התבונה וחכמת המלחמה, כשמימינה רומח ובשמאלה מגן. הכתובת באותיות היווניות היא ""פלוויה יופס"" (יפו). על שפת המדליה, מסביב, כתובת בעברית ""מטבע יפו ג' תתקע""ז-פ""ב"" ובאנגלית ""מטבע יפו 217-222 לסה""נ"".

קיסריה

מדליה ממלכתית, תשכ""ה 1965

בסוף ימי הבית השני הייתה קיסריה ליפה בערי ארץ-ישראל, ויהודים רבים נמשכו לשבת. המרד הגדול ברומאים התלקח בקיסרי, ויהודיה היו בין ראשוני ההרוגים במרד. במאה השנייה לסה""נ התחדש בקיסרי הישוב היהודי, ובמשך כל ימי המישנה והתלמוד שימש המקום מוקד משיכה לתאנים ולאמוראים. בימי הכיבוש הערבי, משנת 639, חרבה העיר. הצלבנים שכבשו את קיסרי ב 1102, הקיפוה בחומה ובחפיר ובנו בה מצודה חזקה. כאשר נפלה העיר בידי הממלוכים, בשנת 1265, החלה ירידתה הסופית עד שחולות נודדים קברוה תחתיהם. תפארתה של קיסרי נתגלתה בימינו על ידי הארכיאולוגים שחשפו בחפירותיהם את שרידי עברה המפואר. נחשפו גם שרידי בתי כנסת יהודיים מהמאה הרביעית עד השביעית.

פני המדליה: ציור מסוגנן מראה קשת רומית של אמת מים ונוף ים הנשקף בעדה. למטה- כותרת מבית כנסת שנמצאה בקיסריה, מעוטרת במנורה בין עלי קוציץ. המילה ""קיסריה"" בעברית ובאיותה הלטיני – בשפת המדליה.

גב המדליה: במרכז – תעתיק של גב המטבע של אגריפס הראשון (44-37 לסה""נ). ""טיכי"", היא פורטונה, אלת המזל של העיר, תומכת במשוט הגה, ובשמאלה כף תמר. הכתובת באותיות יווניות היא ""קיסריה הסמוכה לנמל סבסטוס"". על השפה כתובת ""קיסריה ג' תת""ד"", ובאנגלית ""מטבע קיסריה, 44 לסה""נ."