תגלית היסטורית: הגמרא של ה'חידושי הרי"ם' עם פיוט שלם בכתב-יד קדשו!

מסכת ברכות מן התלמוד בבלי (מהדורת פראג, תר"ד 1844). העותק האישי של גדול אדמו"רי פולין הרה"ק רבי יצחק מאיר אלטר מגור בעל 'חידושי הרי"ם', מתוכו הגה יומם ולילה בגאונותו הכמעט בלתי אנושית. בדף הפורזץ הקדמי, מופיע שיר שלם ולא ידוע, בן ארבעה בתים (25 מילים) בכתב יד קדשו של בעל החידושי הרי"ם.

בדף השער מופיע חתימת הרה"ק המפורסם רבי מאיר אלטר הי"ד בנו בכורו של הרה"ק האמרי אמת זיע"א.

כמו כן מופיעות בדף השער חתימת בעלות: "יצחק מאיר אלטר", הלא הוא חתנו של הרה"ק האמרי אמת בן אחיו רבי משה בצלאל אלטר, נהרג בתחילת מלחמת העולם השנייה מפגיעת פגז.

שירו המרטיט של החידושי הרי"ם נכתב בחרוזים, על משקל פיוטי ההשכמה כעין הפיוט 'שימו לב אל הנשמה'. השיר פותח במילים: "י-ה צר עולמכם מאפס, בחסד ונדבה" ומסתיים במילים: "לכן, בערב היא באה ובבוקר היא שבה".

בדפי הספר מופיעים רישומי בעלות נוספים המשייכים את הספר גם לנגיד הרבני רבי יואל שרייבר-סופר (בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד קרקא, בן החת"ס) שנמנה עם חשובי חסידי גור. הרישומים כוללים שיוך בעלות: "זה הספר שייך לה"ה הרב הנגיד והקצין האברך יואל מק"ק קראקה יע"ה" וכן חותמת בעלות בלועזית של רבי יואל שרייבר-סופר בעצמו. כמו כן מופיעים בדפי הפורזץ הראשונים והאחרונים, רישומים וחתימות בעלות רבות בלועזית בין היתר של הרב יואל הנ"ל.

תחום אספנות הספרים העתיקים, ובפרט העותקים המיוחסים, דומה לעתים באופיו לעבודת בלשות או ארכאולוגיה. כאשר כל רמז בספר: רישום, חתימה או חותמת, מוביל אותך לתקופה קדומה יותר. לפעמים המסלול ברור ונהיר, בעיקר כאשר מדובר בהעברת הבעלות מדור לדור, שם ברור בהחלט מי היו הבעלים הראשונים ומי אלו שאחריו. במקרה דנן, העוסק בשתי השושלות היהודיות החשובות ביותר באירופה, שחיו ופעלו במקביל - שושלת גור הפולנית מחד ומאידך שושלת החת"ם סופר ההונגרית, קשה לקבוע מסמרות בסדר הבעלויות של הגמרא. אמנם סביר להניח שהספר היה רכושם של נכדי החידושי הרי"ם, מעיזבון סבם, והם שמכרוהו לנגיד ההונגרי רבי יואל שרייבר נכד החת"ס, שהסתפח אל עדת חסידי גור ונמנה בין נגידי העדה.

הרה"ק רבי יצחק מאיר אלתר [תקנ"ט-תרכ"ו], מייסד חסידות גור, וגדול אדמו"רי דורו. נולד לרבי ישראל רוטנברג, ממקורביו של המגיד מקוזניץ, (בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ, שאמר עליו כי "יאיר את העולם בתורה" ). רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו מ"רוטנברג" לשם "אלתר", בגלל החשד להשתתפותו במרד הפולני בשנת תק"פ [1830]. בתחילה היה החידושי הרי"ם כאביו, חסידו של האדמו"ר מקוז'ניץ, לאחר מכן החל להסתופף בצלו של רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת הרבי מפשיסחא ביקשו החסידים למנותו כממשיכו של הרבי, אך הוא הכניע את עצמו תחת ידידו השרף מקוצק (שלימים נהיה גם גיסו). האגדה החסידית מספרת כי שלש עשרה נסיעות נסע החידושי הרי"ם אל הרבי מקוצק, ובכל נסיעה שלו נפטר אחד מבניו, מפני הקפדתו של הרבי מקוז'ניץ על כך שעזב את חסידות קוז'ניץ. אך החידושי הרי"ם, למרות כל זאת, המשיך לנסוע לקוצק ושָׁכַל בגין כך כמעט את כל ילדיו (מלבד בת אחת)! הרבי מקוצק, בראותו את מסירות נפשו אליו, ברכו בברכת "וצדקתו לבני בנים", ואכן מיותר לומר שברכתו התקיימה בשלמותה, והכבוד והמעצמה לא סרו מבית גור עד עצם היום הזה! החידושי הרי"ם היה מגדולי דורו וממנהיגי יהדות פולין. כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירת גור, שם ביסס את החסידות והעמידה על תילה ואלפים נהרו אחריו. מלבד צדקתו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה. ולפי עדותו של האבני נזר היה רב כוחו שבעתיים בנסתר מבנגלה.

הרה"ק מאיר אלטר הי"ד - אחד מגדולי הרבנים והבולטים שבהם, ביהדות החסידית והלמדנית בפולין, בנו בכורו של הרה"ק האמרי אמת מגור, כבר בהיות צעיר לימים נתפרסם דבר גדלותו בתורה לצד מידותיו התרומיות, אישיותו משכה אליו רבים מיהודי פולין שבאו ליהנות מזיו תורתו ולהסתופף בצלו, ידוע היה בפקחותו כי רבה ואף ענוותנותו לא ידעה לה גבול, רבים מחסידי גור היו רגילים לבקר אצלו לאחר שאילת השלום אצל אביו האדמו"ר האמרי אמת, ולשוחח עמו על דבר תשובת האדמו"ר לשאלות ועצות שקיבלו ממנו החסידים. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, ותמיד ברח מן הכבוד. על אף גדלותו בתורה לא רצה מעולם לקבל על עצמו עול הרבנות. בתקופת השואה סבל רבות מהנאצים ימ"ש עד שרבי אברהם הנדל מנהל בית החרושת 'שולץ' לעורות הכניסו כאחד העובדים במפעל, אולם ידם של הנאצים לא איחרה מלבוא ונרצח עם בני משפחתו בגטו טרלינקה הי"ד.

הרבני הנגיד רבי יואל שרייבר - נולד בפרשבורג לאביו הגאון הנודע רבי שמעון סופר, בן החת"ם סופר, ולימים אב"ד קראקא. ולאמו מרים, בתו של הגביר דב בער שטרנברג מקרולה. רבי יואל היה הגדול מבין שלושת הבנים (הוא נולד אחרי רייזל הבכורה, אשת בן דודה רבי עקיבא קורניצר), בשלב מוקדם בחייו עזב רבי יואל את מנהגי אביו וסבו, שלא נמנו עם עדת החסידים (למרות שלא היו מתנגדים לחסידות) והיה לחסיד גור נלהב. מלבד שדבק רבי יואל באדמו"רי גור לדורותיהם, הוא היה גם ממקורביו של 'היהודי הטוב מגוסטינין'. מחותמתו האישית בגמרא שלפנינו אנו למדים שמרכז חייו היה בקראקא מקום מגורי אביו הגדול.

מפרט: סד; קכד דף. 23 ס"מ. 

מצב; טוב. כתמי זמן. כריכת חצי עור מקורית, עם חיסרון בשדרה.