בדף המגן הקדמי חתימתו של רבי מאיר הלר בעיפרון: "מאיר העללער".

הרב מאיר הלר - (סעמניצער, תרל"ח, 1878 - תרצ"ט, 1939) היה תלמיד חכם ירושלמי, מצדיקי ירושלים של מעלה, נודע בשל קנאותו, היה תלמידו של הרב הערש מיכל שפירא, ולמד ממנו את דרכי הפרישות. הרב ותלמידו למדו כל השבוע וישנו במחסנים בהם איכסנו השכנים את דפנות הסוכה. שימש כבעל תוקע אצל המהרי"ל דיסקין. הרב חיים ברלין רצה למנותו לרבה של שערי חסד אך הוא סירב.

נהג להסתגר כל השבוע בגבעת שאול שהייתה שכונה מרוחקת, ובהמשך בחצר שטרויס. מדי מוצאי שבת לקח שתי חלות למאכלו במשך השבוע. בשנת תר"צ עבר לבתי אונגרין עקב הפרעות, וקבע את מקום לימודו בבתי נייטין. הוא נהג להתענות בעשרת ימי תשובה, בבה"ב, בשובבי"ם, בערב ראש חודש ובתענית צדיקים. הוא לא ישן על מיטה אלא על דרגש עץ שהיה מכוסה בסדין. הוא נהג לערוך תענית דיבור מראש חודש אלול ועד לאחר יום כיפור. ביום כיפור עצמו נהג לעמוד על רגליו במשך כל היממה. בשמחת תורה רקד במשך כל היום. מסופר שכשביקר הרבי מסאטמאר בארץ ישראל בשנת תרצ"ב, רצה לפוגשו. נאמר לו שחייב למהר לפני ראש חודש אלול, כי לא יוכל לדבר עמו לאחר מכן. הגהותיו והערותיו על ארבעה טורים נדפסו במהדורת "שירת דבורה".

ע דף. 20 ס"מ.

מצב; טוב. כריכה מנותקת חלקית.