מכתב נדיר מהרבנית נחמה דינה שניאורסון (אשת הריי"ץ) – תשי"א – מחאה על נישול חתנה הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) מהנהגת ...

מכתב נדיר מהרבנית נחמה דינה שניאורסון (אשת הריי"ץ) – תשי"א – מחאה על נישול חתנה הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) מהנהגת מוסדות תנועת חב"ד – "אינני יכולה עוד לשאת את שפיכות הדמים שגורמים לי ולבתי הבכורה ולחתני"

מכתב מהרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, י"ב אדר שני תשי"א [1951]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבנית, וחתום בחתימת ידה "נחמה דינה שניאורסהן".
נשלח אל "ידידנו הרב הנכבד והנעלה מוה"ר אלכסנדר סענדער שי' יודאסין" (רב קהילת חב"ד ביפו במשך קרוב ליובל שנים ומחשובי רבני חב"ד בארץ ישראל).
המכתב נשלח כחודשיים לאחר עלותו של חתנה הצעיר רבי מנחם מנדל שניאורסון על כס נשיאות חב"ד (י' שבט תשי"א), ועוסק במעמדו של חתנה הבכור הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג; בעלה של בתה הבכורה הרבנית חנה גורארי') בהנהגת תנועת חב"ד לאחר הסתלקות בעלה האדמו"ר הריי"ץ. במכתבה מצדדת הרבנית נחמה דינה שניאורסון בחתנה הרב שמריהו גורארי' ודורשת להותיר בידיו את מרכזי הכוח של התנועה – מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, אגודת חסידי חב"ד וכפר חב"ד. הרבנית כותבת כי זה היה רצונו המפורש של בעלה האדמו"ר הריי"ץ.
בהמשך מכתבה מביעה הרבנית את עגמת הנפש והצער שנגרמים לה מאנשים חסרי אחריות ובעלי "פניות", אשר פועלים בחוצפה כנגד רצון בעלה ומנסים לנשל את חתנה הרב גורארי' מתפקידיו במוסדות הנ"ל: "אינני יכולה עוד לשאת את שפיכות הדמים שגורמים לי ולבתי הבכורה [חנה] ולחתני [הרש"ג]". הרבנית דורשת מהרב יודאסין, "מכוח אשת חבר כחבר", שיארגן "כתב" עם חתימות של חסידי חב"ד המסכימים לדעתה: "שהוא [הרש"ג] יהיה הנשיא של ישיבות תומכי תמימים באמריקה, אירופה וארץ ישראל, כמו גם של אגודת חב"ד ושל כפר חב"ד בארץ ישראל". בהמשך מכתבה כותבת הרבנית: "כמובן אין לזה קשר עם הנשיאות שאנ"ש שי' מסרו לחתני הצעיר יותר הרב רמ"מ שניאורסאהן שליט"א, השי"ת יצליח אותו ואת עבודתו, ומדובר רק על שלשת המוסדות הנ"ל" (יידיש).

הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בן הצמח צדק מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר הריי"ץ נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.

הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג, תרנ"ח-תשמ"ט), מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש ומחסידי האדמו"ר הרש"ב, שבחר בו לחתן לנכדתו הבכורה חנה, בתו של בנו האדמו"ר הריי"ץ. מאז חתונתו ברוסטוב בסיון תרפ"א היה יד ימינו של חמיו הריי"ץ, והתלווה עמו בנדודיו וגלגוליו השונים במשך כ-30 שנה. בשנת תרפ"ח היגרו יחד מרוסיה לריגה בירת לטביה, ובשנת תרצ"ג לפולין, שם התגוררו בוורשה ובאוטבוצק. בראשית ת"ש נמלט יחד עם חמיו הריי"ץ מפולין הכבושה, ובאדר ת"ש הגיע לברוקלין, שם התיישבו בברוקלים שבניו-יורק בבניין 770. משנת תרצ"ט ואילך כיהן כנשיא הוועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש". למרות היותו חתנו הבכור של הריי"ץ, קיבל הרש"ג את מרותו של הרבי מליובאוויטש, חתנו הצעיר של הריי"ץ, מתוך התבטלות והכנעה, ובמשך השנים התקשר אליו בלב ונפש. בהתוועדויות שערך גיסו הרבי, היה יושב על ידו. שני הגיסים היו סועדים את סעודות החגים בדירת חמותם הרבנית נחמה דינה, עד לפטירתה בשנת תשל"א. חילופי הדברים בהלכה וחסידות שהחליפו הגיסים ביניהם בסעודות אלו נדפסו בספר "המלך במסיבו". היה עסקן נמרץ ורב פעלים, במיוחד בכל הקשור לסיוע ליהודי רוסיה שחיו תחת השלטון הקומוניסטי. פעילותו הענפה מתועדת היטב באגרותיו של הריי"ץ. באחת האגרות כותב הריי"ץ אל חתנו הרבי: "גיסך חתני הר"ש שי' עובד בעמל רב במלוא מובן המילה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. נקבים קטנים.