תקנות אגודת קהילת יעקב - אגודה חרדית ראשונה מסוגה להתיישבות חקלאית ועמל כפיים ב"וואדי דילב" - הסכמות גאוני ירושלים ...

תקנות אגודת קהילת יעקב - אגודה חרדית ראשונה מסוגה להתיישבות חקלאית ועמל כפיים ב"וואדי דילב" - הסכמות גאוני ירושלים הרידב''ז ור' יצחק ירוחם דיסקין- תרס"ט.

חוברת 'ספר התקנות לאגודת "קהלת יעקב" בירושלים'.

מטרת האגודה היא "תחיה המוסרית והגופנית של בני ציון להושיבם על אדמת ישראל, לעבדה ולשמרה, להנות מיגיע כפים ולקיים את המצות התלויות בארץ".

ירושלים, תרס"ט. מהדורה יחידה ונדירה, שלא השתמרו ממנה עותקים רבים.

החוברת נדפסה בתקופה היסטורית מיוחדת במינה, הקונסטיטוציה (מהפכת התורכים הצעירים, ושינוי שיטת הממשל באימפריה העות'מאנית), אשר אפשרה באופן חוקי ליהודים לעלות ארצה ולהתיישב בה. הישוב העברי בארץ חגג את המאורע. יהודים בכל העולם התרגשו מהבשורה ורבים מהם עלו ארצה. נוסדו אז בארץ ארגוני התיישבות שונים על ידי בני הישוב הישן. היתה אז התעוררות מיוחדת במינה להתנחלויות חרדיות ברחבי הארץ, התעוררות שבמידה רבה לא חזרה על עצמה, שזכתה גם לעידוד נלהב של גדולי העדה.

על המעטפת הקדמית והאחורית של החוברת [!], וכן בתוכה, מכתבי המלצה חמים מאת רבני ירושלים שעודדו את התהליך המהפכני: הרב חיים ברלין בן הנצי"ב, הרב יעקב דוד רידב"ז, הרב יצחק ירוחם דיסקין, הראי"ה קוק רבה של יפו והמושבות, רבי נחמן בטיטו.

מעטפת בצבע  אדום (עליה מודפסים מכתבים כנ"ל). שער מיוחד, המעוטר בפסוקי גאולה.

בתחילת החוברת נכתבו שלושת מטרות האגודה:

א. "להמציא רווח והצלה לצעירי בני ציון, המוכשרים לעבודת הגוף... להוציאם מחיים שאינם חיים בציפייתם תמיד לשולחן אחרים - לחסד הכלל".

ב. גאולה תהיה לאדמת קודשנו, ההולכת ונכבשת בידי זרים.

ג. לפנות דרך לכל אחינו שבגולה, הניגשים והנענים בארצות פזוריהם, ולבם הומה לשוב אל חיק אמם [ארץ ישראל] שאחרי בלותה היתה לה עדנה, בחסד הקאנסטיטוציאן, אשר לא תפלה בין עם ולאום.

בסעיפי התקנות כוללים סעיפים מיוחדים:

"לא יקובלו חברים לשכלול אלא אנשים המוחזקים ליראים שלמים ההולכים בתורת ד' הכתובה והמסורה". "יקבלו עליהם לקיים את המצוות התלויות בארץ, על פי הוראת גדולי ההוראה". "לפנות ערב אחר העבודה והתפילה, צריכים לקבוע עיתים לתורה, איש כפי יכולתו, בכנופיא או ביחידות".

ישנן גם תקנות הנוגעות לאופי החברה:

"האגודה משכללת אך חברים שהם בעצמם יעבדו את האדמה, בעמל כפיהם למצוא טרף לנפשות ביתם, לא לשם מסחר וקניין".

"הועד פותח אוסם כללי מיובל תבואת החברים המשוכללים, משתדל לכבוש לו שוק המכירה".

כן מפורטים התנאים היכן ניתן לקנות את נחלות החברה, סמוך לירושלים, ליד מסילת הברזל, אדמת מישור ובה מעיינות מים חיים, ועוד.

פרק ח', "שכלול המושבה": המושבה תקרא 'קהלת יעקב', והבניינים צריכים להבנות בסדר ישר, ובין שדרה לשדרה מסילה ישרה ברוחב 16 אמה, נטועים משני עבריהם עצי אקליפטוס. כל הבתים צריכים להבנות מאבן ולא מעץ כדי שלא תשלוט בהם אש.

במאמר 'סיכום', כותבים מייסדי החברה: "זכרו נא כי אנחנו הננו החלוצים הראשונים, שעל ידינו תפתר שאלת ישוב ארצנו הקדושה, המנסרת בעולמנו זה קרוב לשלושים שנה, "האפשר ליהודים שומרי דת לחיות על פרי אדמתם או לא אפשר"?.

בראש כל עמוד נדפס: "עת לחננה - בא מועד".

אגודת 'קהלת יעקב' נוסדה על ידי אנשי כולל הונגריה. בין מייסדי האגודה היה העסקן הנמרץ ר' אברהם אהרן זוננפלד. לקחו מספר שנים של ארגון האגודה עד שהצליחה לרכוש אדמות ב"ואדי דילב", מקום שבו נמצאת כיום קרית ענבים. למרות שהמייסדים היו בני הישוב הישן, מכולל הונגריה, היתה ההקמה בסיוע של תנועת המזרחי.

[2] 16 [2] עמ'.

מצב טוב מאוד.