14 מכתבי תשובה בהלכה וחידושי תורה בכתב-יד הרוגוצ'ובר - נשלחו אל רבי יעקב לנדא

14 מכתבי תשובה בהלכה וחידושי תורה בכתב-יד הרוגוצ'ובר - נשלחו אל רבי יעקב לנדא

14 מכתבים, רובם ארוכים במיוחד, עם תשובות בהלכה וחידושי תורה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מרוגוטשוב (הרוגוצ'ובר) רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק. נשלחו אל רבי יעקב לנדא:
1. תשובה בעניין ספר תורה שיש בו אות מיותרת. דווינסק, י"ח סיון תרפ"ח [1928]. גלוית דואר, כתובה משני צדיה.
כולל חקירה למדנית, אופיינית להלך מחשבתו של הגאון, האם אות אחת היא מציאות בפני עצמה, או רק חלק מתיבה.
2. תשובה ארוכה בעניין הנ"ל. דווינסק, ו' מנחם אב תרפ"ט [1929].
3. תשובה ארוכה נוספת בעניין הנ"ל. דווינסק, י"ב אב תרפ"ט [1929].
4. דף קטן עם קטע נוסף בעניין הנ"ל. ללא תאריך וללא חתימה (יתכן וצורף לאחד המכתבים הקודמים).
בסוף דבריו כותב: "אך בגדר מ"ש המחברים אחריהם במ"כ [במחילת כבודם] הם פיטפוטי דברים ופשרות ולא יותר, ולא עמדו על תוכן הנ"ל ולא עברו על פיתחה של תורה כלל".
5. תשובה בעניין מחט בבית הכוסות. דווינסק, כ"ב אד"ר [אדר ראשון] תרפ"ט [1929].
6. תשובה בעניין הנ"ל. דווינסק, ר"ח אדר"ת [אדר תניינא] תרפ"ט [1929].
7. תשובה בעניין גדר חתן וכלה לפני האירוסין. דווינסק, ג' מח"ש [מר חשוון] תר"ץ [1929]. בראש המכתב ברכת "מז"ט" [מזל טוב] לאירוסיו של רבי יעקב לנדא.
8. תשובת המשך לעניין הנ"ל. דווינסק, י"ט מח"ש [מר חשוון] תר"ץ [1929].
9. תשובה בעניין חציצת טבעת בטבילה ועוד. דווינסק, ו' שבט תר"ץ [1930].
תשובה יסודית בעניני חציצה ("והנה לבאר זה ימעט הנייר והזמן"). בסופה תשובה נוספת בעניין נדר לבית המדרש.
10. תשובה בעניין תיקון עירובין בעיירות. דווינסק, א' דר"ח אייר תרצ"ב [1932].
בין דבריו כותב: "ומה אוכל לעשות כבר זה כשתי שנים אשר קבלתי מכ'[תב] מאתו בדבר עירוב והזהרתי אותו שלא לעשות כלל בזה מחמת כמה טעמים".
11. תשובה בעניין תקנת רבנו גרשום מאור הגולה במורדת. דווינסק, ו' טבת תרצ"ג [1933].
בתשובה זו עוסק הרוגוצ'ובר בחקירתו הידועה, אם נישואין הם שיעבוד חדש בכל יום, או פעולה נמשכת.
12. תשובה בעניין ביטול שליחות, כסף קידושין, ועוד. דווינסק, כ"ז ניסן תרצ"ד [1934].
13. תשובה בעניין חיוב גרם ביחיד וברבים והמשך לענייני המכתב הקודם. דווינסק, ט' אייר תרצ"ד [1934].
14. תשובה בעניין דברי הרמב"ם בהלכות ערכין. דווינסק, כ"ו אב תרצ"ד [1934].
בשולי המכתב מתייחס הרוגוצ'ובר לבקשת רבי יעקב לנדא לקבל ממנו סמיכה, וכותב לו כי מאחר וכבר נסמך על ידי הרב מריגא, אין צורך גם בסמיכה ממנו: "וע"ד [ועל דבר] דרישתו בגדר סמיכה הנה כבר נסמך מאת הרב המדינה דעיר ריגא שי' וכבר הוא רב לכן די בזה ואין עושין מחיצה ע"ג מחיצה כמבואר בערובין..." (ראה מכתב נוסף בו מגיב הרוגוצ'ובר בעניין סמיכה לרבי יעקב לנדא בפריט הבא).
המכתבים שלפנינו נשלחו אל רבי יעקב לנדא בתקופת רבנותו בליבוי (המכתב הראשון, שנכתב על גבי גלויה, ממוען אל M. Zak בליבוי, אך ככל הנראה מיועד אף הוא לרב לנדא).
מצורפות עשר מעטפות דואר בהן נשלחו מכתבי הרוגוצ'ובר אל הרב לנדא.
המכתבים נדפסו ברובם בקובץ יגדיל תורה (חב"ד) שנה ז' (תשמ"ג, חוברות ב-ג-ד, ו) ושנה ח' (תשמ"ד, חוברת ג'), למעט מכתב מס' 8 ומכתב מס' 14 שלא נדפסו שם, ולא ידוע לנו אם נדפסו במקום אחר.
14 מכתבים + עשר מעטפות. גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני.

שר התורה מרוגוטשוב (הרוגוצ'ובר) - הגאון רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח"
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'בר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
"פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי, לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה, אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות, לא על הכמות של היקף הידיעות, הבקיאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת, מחומר אחר קורץ, מעיסה אחרת נילוש, בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת.
ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בבקיאות, לא בלבד על בני דורו-דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים ו'העיינים' והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים.
יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטות ובין בסכום הגדול של פירושיו החדשים [...]
הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי-מקומות להענין שהוא דן בו, אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף - ובעיקר - על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה ואינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת" (רבי שלמה יוסף זווין, אישים ושיטות).