שלושה מכתבים בכתב-יד הרוגוצ'ובר שנשלחו אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש - נגד אגודות יהודיות המבקשות לפגוע בחינוך ילדי ...

שלושה מכתבים בכתב-יד הרוגוצ'ובר שנשלחו אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש - נגד אגודות יהודיות המבקשות לפגוע בחינוך ילדי ישראל ולימוד התורה - פרטבורג, תרע"ז

שלושה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון מרוגוטשוב (הרוגוצ'ובר) רבי יוסף רוזין, אל האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון - הרש"ב מליובאוויטש, בעניין אגודות יהודיות המבקשות לערוך שינויים בסדרי החינוך והלימוד במוסדות החינוך היהודיים ברוסיה. פטרבורג, תרע"ז [1917].
את המכתבים שלפנינו כתב הרוגוצ'ובר ממקום שבתו בפטרבורג, אליה הגיע בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בשניים מהם מחק את המילה "דווינסק" המודפסת בראש נייר המכתבים, ובשניים מהם הוסיף: "פעטערגרד" (פטרוגרד, שמה הקודם של פטרבורג).
הרקע למכתבים:
לאחר "מהפכת פברואר" ברוסיה, בה התמוטט המשטר הצארי (בחודש אדר תרע"ז, מרץ 1917), קם ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית בראשות אלכסנדר קרנסקי, שביטלה את כל ההגבלות על זכויות היהודים. תקופת חירות זו נמשכה רק שבעה חודשים, עד פרוץ המהפכה השניה - "מהפכת אוקטובר" - בעקבותיה עלו הבולשביקים והקימו את השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות.
בפרק הזמן הקצר שבו ניתן חופש ליהודי רוסיה, קמו אגודות יהודיות שונות, בהן אגודות ציוניות, אגודות של משכילי רוסיה והתאגדויות אורתודוכסיות. האדמו"ר הרש"ב עמד אז בראש פעילות אינטנסיבית שנועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. החל מחודש ניסן תרע"ז החל הרש"ב בהתכתבויות ענפות בנידון עם גדולי הדור ברוסיה, ופעל לכנס אסיפת רבנים כדי לגבש דרכי פעולה. בין היתר נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בעניין היחס ל"אגודת ישראל". בעוד רבי חיים עוזר רצה לייסד סניפי "אגודת ישראל" בכל העיירות ולאחר מכן לכנס אסיפה של כל הצירים, התנגד הרש"ב לייסודה של "אגודת ישראל" ברוסיה, בחששו שהיא תלך ותסחף לכיוון הציוני. לאחר דין ודברים ארוך נקבעה אסיפה לחודש אב בפטרבורג. תוכנית האסיפה לא היתה לרוחו של הרש"ב ולכן הודיע שייעדר ממנה. בסופו של דבר נדחתה אסיפה זו ובחודש אלול התכנסה אסיפה בעלת אופי שונה במוסקבה, בה השתתף הרש"ב עם אנשיו (ראה: אגה"ק להרש"ב, ח"ב, אגרות תסז-תקב, וח"ה, אגרות א'סז-עז, א'פ-פב, ובהערות שם). הרוגוצ'ובר היה מקורב מאד אל הרש"ב (ראה להלן), והמכתבים שלפנינו נכתבו על ידו באותם ימים כדי לזרזו לפעולה בעניין. המכתבים עוסקים בדרכי הפעולה ומשקפים את חרדתו הגדולה של הרוגוצ'ובר מהפגיעה בחומות הדת ומהאסון הרוחני שימיטו האגודות החדשות. הרוגוצ'ובר מאיץ ברש"ב לפעול ומביע את כאבו ואת מחאתו נגד אותן אגודות.
פירוט המכתבים:
1. "אל תגעו במשיחי" - מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרוגוצ'ובר אל האדמו"ר הרש"ב. "קמ"ר [קרית מלך רב] פעטערגרד" [פטרבורג], כ"ג ניסן תרע"ז.
במכתב זה מעורר הרוגוצ'ובר את הרש"ב לפעול נגד האגודות המנסות לפגוע בחינוך היהודי: "כאשר קול התור נשמע, הדין תורא מחבל כרמיא... התחילו בני החבורות בני בלי שם הידועות לעשות אסיפות וכנסיות... ואומרים לעשות תיקונים בלימוד התוה"ק ובפרט בלימוד התשב"ר, אשר אף נגיעה במקצת שמה נגיעה, אל תגעו במשיחי, ואומרים כי מגמתם להציל היהדות... ועיקר מגמתם לעשות הרכבה מזגית בלימוד תורתינו הקדושה עם החכמות החוציות... וכאשר כ"ק [כבוד קדושתו] שליט"א עומד תמיד בפרץ... וכאשר ברוך ה' דבריו נשמעים בכ"מ [בכל מקום] באתי לעורר את כ"ק לעיין בזה...".
2. "וממש נצרך לקרוע בגדר שריפת התורה" - מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרוגוצ'ובר אל האדמו"ר הרש"ב. פעטערגרד [פטרבורג], כ"ד אייר תרע"ז.
הרוגוצ'ובר מתאונן על "כתבי פלסתר אשר נעשה על ידי אגודה אחת, אשר נתאגדה ע"י חבלי שוא... וממש רעדה אחזתני בקראתי כפירה בתורה שבע"פ... וכפי אשר שמעתי היה שם גם איזו רבנים... וממש נצרך לקרוע בגדר שריפת התורה... ונצרך בזה להחיש לבל ח"ו ישתרשו בחטא...".
3. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרוגוצ'ובר, בעניין אסיפת רבנים. [פטרבורג], כ"א תמוז תרע"ז.
הרוגוצ'ובר מספר כי היו אצלו רבנים שבקשו את הסכמתו לאסיפת רבנים מסוימת [כנראה מצומצמת בהיקפה], אך הוא הביע את דעתו כי יש לעשות "אסיפה כללית וגם לבקש שיבואו בע"ב [בעלי בתים] יראים...", ורק לאחר האסיפה הכללית לעשות אסיפות מקומיות יותר (ראה פריט הבא).
המכתבים פורסמו לראשונה בספר הזכרון מגדל עז (כפר חב"ד תש"מ), בעריכת הרב יהושע מונדשיין, עמ' ק-קד.
3 מכתבים (על נייר מכתבים רשמי של הרוגוצ'ובר). 26.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, מחוזקים בנייר דבק.

שר התורה מרוגוטשוב (הרוגוצ'ובר) - הגאון רבי יוסף רוזין אב"ד דווינסק בעל "צפנת פענח"
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט. בילדותו לקחו אביו לברכה אצל האדמו"ר בעל "צמח צדק" שברכו בלמדנות יתירה והורה לו ללמוד מסכת נזיר (יש אומרים שזו הסיבה שהרוגוצ'בר לא גזז את שערותיו). בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
"פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגאצ'ובי, לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועמקה ורחבה, אלא שאינה נכללת. אין המדובר על שיעור הקומה, על הכמות, לא על הכמות של היקף הידיעות, הבקיאות, ולא על זו של עומק ההגיון. הקומה עצמה היא אחרת, מחומר אחר קורץ, מעיסה אחרת נילוש, בקיאות אחרת, הגיון אחר, פרשנות אחרת.
ודאי, אף מבחינת הכמות עלה בבקיאות, לא בלבד על בני דורו-דורנו, אלא אף על בני כמה דורות קודמים. כשאתה מעיין בספריו הראש מסתחרר מרוב הציונים ו'העיינים' והוא הדבר בנוגע לניתוחיו ההגיוניים ולביאוריו-פירושיו המקוריים.
יחיד הוא בין במספר העצום של החקירות המפשטות ובין בסכום הגדול של פירושיו החדשים [...]
הרוגאצ'ובי עומד נבדל ברשות היחיד. תפיסה מיוחדת לו. עין מיוחדת. באופן מיוחד הוא רואה. כשהוא מביא המון מראי-מקומות להענין שהוא דן בו, אנו מתפלאים לא בלבד על רוב הבקיאות, אלא אף - ובעיקר - על אופן ההסתכלות שלו. השוואות ואסוציאציות שהעין הרגילה אינה מרגישה בהן. רואה ואינה מרגשת. והוא הדין בנוגע לדרכי ההבנה שלו ולארחות ביאוריו ופירושיו. הכל נחתם במטבע מיוחדת" (רבי שלמה יוסף זווין, אישים ושיטות).

הרוגוצ'ובר והרש"ב
האדמו"ר הרש"ב העריך עד מאד את הרוגוצ'ובר. הגאון רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק, סיפר בשם האדמו"ר הריי"צ, כי פעם אחת, כאשר קיבל הרש"ב מכתב מהגאון, הביע שמחה גדולה ואמר: "נתמלא הבית אורה" (מונדשיין, מגדל עז, עמ' צה). במכתב אל הרוגוצ'ובר מכנהו הרש"ב: "כבוד ידיד עליון וידיד נפשי הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל..." (מגדל עז, שם; אגה"ק להרש"ב ח"ב, אגרת תסח).
באחד הימים ראו משמשיו של הרבי כי פניו צוהלות שלא כהרגלו. אחד מהמקורבים ניגש ושאלו לפשר העניין, השיבו הרבי: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגצ'ובי שאמר לי בזה הלשון: איך בענטש אייך מיט מיין כח התורה איהר זאלט זיין א מוצלח אין אלע אייערע ענינים (=אני מברך אתכם בכח התורה שלי שיהיה לכם הצלחה בכל עניניכם)" (יאיר בורוכוב, הרוגוצ'ובי, עמ' 219-221).
הרוגוצ'ובר שמר על קשר חם גם עם בנו של הרש"ב - האדמו"ר הריי"צ, המתאר את הרוגוצ'ובר: "שר התורה, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו" (אגה"ק להריי"ץ, חלק טז, אגרת ה'תשכו), וביתר שאת עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש שעמד עמו בחליפת מכתבי תורה עניפה.