מכתבים בעניין הרבנות בקורניץ - כולל כתב סמיכה לרבנות מאת רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק - תרל"ו-תרפ"ו

מכתבים בעניין הרבנות בקורניץ - כולל כתב סמיכה לרבנות מאת רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק - תרל"ו-תרפ"ו
כתב סמיכה ומכתבים שנשלחו אל רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ, ואל בנו רבי יעקב לנדא:
• כתב סמיכה לרבנות, לרבי משה יהודה ליב לנדא, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה ליב זיבוב אב"ד דווינסק (דננבורג), שבט תרל"ו [1876].
• מכתב אל רבי משה יהודה ליב לנדא, מאת רבי מרדכי רבינוביץ. דריסא (Dryssa, מחוז ויטבסק), תרס"א [1901].
• מכתב אל רבי יעקב לנדא, מאת רבי יוחנן אב"ד מייאדיל, בענין הרבנות בקורניץ. שבט תרע"ד [1914].
• מכתב מבני קהילת קורניץ, הקוראים לרבי יעקב לנדא לחזור לעירם ולשוב ולקבל את תפקיד הרבנות בעיר, בחתימות 13 מראשי הקהילה. קורניץ, שבט תרפ"ו [1926].
הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ (תרי"ג?-אלול תרע"ג), מחשובי רבני חב"ד. לאחר פטירתו, הוכתר תחתיו בנו רבי יעקב לנדא כרבה של קורניץ, על פי הוראת האדמו"ר הרש"ב. רבי יעקב כיהן במשרה זו תקופה קצרה. על משרה זו התעוררה מחלוקת בעיירה שנמשכה כעשר שנים. בעיירה התגורר רב בשם רבי נח (מהעיירה ראדין) שערער על הרבנות ותבע אותה לעצמו, כשלצדו עומדים חלק מבני העיר. לא ידועים לנו פרטים רבים על המחלוקת שהתעוררה אז בקורניץ. רבי יעקב לנדא סיפר על כך בקיצור נמרץ באחד ממכתביו אל החוקר החב"די רבי יהושע מונדשיין: "...נח בא ופזר כסף לבעלי בתים [בקורניץ]... כ"ק מרן רבינו הק' [הרש"ב] נבג"מ זיע"א אמר לנח (הוא בא לליובאוויטש): 'איר זייט אריין ניט יושרדיג אין קורעניץ' [כניסתכם לתפקיד רבנות בקורעניץ היתה שלא ביושר]" (ספר סופר וסיפור, ר' יהושע מונדשיין, ירושלים תשפ"א, עמ' 242-243). באחד המכתבים שלפנינו, שנכתב על ידי רבי יוחנן אב"ד מייאדיל, מופיע מידע חדש על הפרשה (ומוזכרים בו גם החפץ חיים ורבי נפתלי טרופ). מכתב זה כנראה לא נדפס.
לפנינו מכתב נוסף ששייך לאותה פרשה, אשר שלחו בני קהילת קורניץ אל רבי יעקב לנדא לאחר שר' נח הנ"ל עזב את העיירה. במכתב זה מבקשים ממנו לבוא ולכהן כרב במקום: "...כאשר זה לא כבר עזב ר' נח עירנו, כי נתקבל לעיר אחרת, החלטנו בהסכם כל אנשי עירנו... לנסות לדבר על לב ידידנו אולי יאבה לבא לפה לקחת משרת הרבנות בעירנו..." (מכתב זה נדפס במגילת קורניץ, עמ' 27-28).
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד רבי יעקב לנדא, הגיע לרבו האדמו"ר הרש"ב והיה מנאמני ביתו. רבי יעקב שימש כ"רב החצר" ברוסטוב, בה התיישב האדמו"ר. משם שלח האדמו"ר את רבי יעקב בשליחויות ציבוריות שונות, לחיזוק ענייני הדת והרבצת תורה. מאוחר יותר עמד רבי יעקב לנדא בראש ישיבת "תפארת בחורים" שייסד במוסקבה, בה למדו סטודנטים שאינם לומדים בישיבה (ראה: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק ט). כפי הנראה, לא קיבל רבי יעקב את הצעת אנשי קורניץ, לשוב ולכהן כרב המקום, ונשאר להרביץ תורה במדינת רוסיה. רק בשנת תרפ"ח עזב רבי יעקב את רוסיה הסובייטית, והגיע לכהן ברבנות העיר ליבוי (לטביה).
הגאון החסיד רבי אריה ליב זיוואוו (זיבוב) אב"ד דווינסק (תק"ע-תרמ"ז), מחשובי רבני חב"ד, ומתלמידיו המקורבים של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בגיל שמונה עשרה נסמך להוראה מרבו ה"צמח צדק". כיהן ברבנות בערים: בוברויסק, סמילוביץ', האמיל ודווינסק. לאחר פטירת ה"צמח צדק" היה קשור אל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. השאיר אחריו בכתובים שו"ת "זיו אריה" (ראה אודותיו בהרחבה: היכל הבעש"ט, לט, עמ' קעה-רכ). לאחר פטירת הרב זיבוב הוכתר הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר) למלא את מקומו ברבנות הקהילה (החסידית) הגדולה בעיר דווינסק.
4 מכתבים. גודל ומצב משתנים.