תגלית ! שער הפסוקים – ירושלים, תרכ"ג – כ -60 הערות וחידושים בכתי"ק המקובל האלוקי רבי שמעון אהרן אגסי בעל "בני אהרן" ...

תגלית ! שער הפסוקים – ירושלים, תרכ"ג – כ -60 הערות וחידושים בכתי"ק המקובל האלוקי רבי שמעון אהרן אגסי בעל "בני אהרן" מגדולי מקובלי בגדאד במאה ה – 19

ספר שער הפסוקים וספר הליקוטים, דרשות נעלמות וסתרי תורה על כל התנ"ך, מאת רבינו חיים ויטאל – המהרח"ו אשר קיבל מאת האלוקי רבי יצחק לוריא אשכנזי – האריז"ל.

ירושלים, תרכ"ג. דפוס ישראל בק. מהדורה ראשונה של ספר יסוד בקבלה ! שני החיבורים משולבים זה בזה. בהוצאות הבאות הופרדו ספר שער הפסוקים וספר הליקוטים.

עותק המקובל האלוקי רבי שמעון אגסי זיע"א – עם כ – 60 הערות וחידושים בכתב יד קדשו. ובנוסף כ – 100 תיקונים בכתב יד (בעט עיפרון) כפי הנראה בכתב יד תלמידו רבי שאול דוד חי מועלם.

בתחילת הספר רישום ארוך והיסטורי בכתב יד קדשו וחתימתו של רבי שמעון אגסי, נכתב בהיותו בגיל 22 לחייו. הרישום כתוב בלשון חרוזית פיוטית, מתובל במליצות רבות המושאלות מפסוקי התנ"ך וממאמרי חז"ל בש"ס ובמדרשים. בדבריו כאן מבטא רבי שמעון את שמחתו הגדולה ביום הגדול והחשוב ביותר בימי חייו כשהגיע המשלוח אשר שלח אליו המקובל רבי ששון בר משה בעל "שמן ששון" חבילה של ספרי קבלה ספר עץ החיים שער ההקדמות, שער הפסוקים וליקוטים, וכן את הספרים שער המצות, ושער הו' שער הכוונות שער רוח הקודש וגלגולים, וכן ספר עולת תמיד, וספר יפה שעה וספר דברי שלום וספר שמן ששון " כי גבר עלינו חסדו ר'ב חסד'א ור'ב חנ'א בישועתו נרננה, ביום זה עשה ה' נגילה ונשמחה וחדאי נפשאי, בהאי יומא טבא, יומא דאתא ממערבא, ירושלים דדהבא, מהני שופ'רי סיפ'רי דרב מור ניהו רבא, חד מבני עלי'ה, עיר וקדיש משמיי'א, אריא 'דבי עילאה' האר"י החי זיע"א... שער הפסוקים וליקוטים דזכין אב"א לי למקנה בכסף מלא, טבי ותיקולי... מאה ושמונים קר'וש ראייג' בגדאד יע"א... שחיבר היא תנא דידן נר"ו, וכולהו סיפרי אתו ממו'לא ממולאים בתרשיש מאירים ומבהיקים ... אשר אסף איש טהור שכולו מלא חסדים, תהלתו בק'הל חסיד'ים, רב'א תוספתאה, תנא ירושלמאה, הכא תרגימו נהוריתא, גלי עמיקתא ומסתרתא בתורת ה' תמימה, צופה ומביט בשיעור קומה, קדוש יאמר לו מוכת'ר בכת'ר ענוה הרב האלהי סוב'ר הרזי'ם כמוהר"ר ששון בר משה ס"ט  ..." וממשיך רבי שמעון עוד בברכות לב פרסייאדו בעל שמן ששון, ובסיום הרישום, דברים על הגלות והצפייה לבית משיח צדקנו. ... הכ"ד הצעיר אשר עלה, חרגא דיומא דמשיה לא, בריה קילה החותם ביום ה' בש"ך ה' כ"ה לחו' תשרי התרל"ד ליצירה הבטוח בצור מחסי הצעיר שמעון אהרן אגסי צ"ו".

בדפי ההסכמה רישום בעיפרון " הצעיר שאול משה סלמאן מע' דוד חי יצ"ו קניתי אותו יום ג' בשב"ק א' לחודש טבת התרצ"ו..." בדף א' חתימה נוספת של רבי שמעון אגסי. בדף ו חתימה נוספת "שמעון אהרן אגסי יצ"ו [כשהאות ו' במספור העמוד משמשת אות ו' של המילה שמעון].

הגאון המקובל רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד). מגדולי המקובלים, גאון וצדיק. ראש הישיבה בבגדאד, מגדולי מקובלי דורו ומחבר ספרים חשובים. נולד בבגדאד למשפחת סוחרים, בגיל 13 בתמיכת הוריו המשיך ללמוד תורה, במקום ללמוד מקצוע כמקובל בזמנו. בתקופה זו נכנס ללמוד במדרש בית זילכה אצל רבי שמואל מג'לד ורבי נסים הלוי. בגיל 17 נישא לבת רבי עבדאלה בחר, ובהיותו בגיל זה החל לעיין בתורת הקבלה והעמיק בה יחד עם ידידו רבי יהודה פתיה. דרשותיו נשמעו בישיבת 'ישיבת חכם יצחק' שבראשה עמד רבי יצחק מרדכי ששון. ולאחר 3 שנים נולד בנו בכורו אהרן ולאחר מכן נולדו לו עוד שני בנים מנשה ומאיר ששון חי ושתי בנות, אך הוא שיכל את שני בניו ובפרט היה צער גדול היה לו על פטירת בנו אהרן והוא בן 16 שנה שנפטר ערב חתונתו ועל שמו קרא את ספרו 'בני אהרן' על שער הגלגולים. האסון הוביל את רבי שמעון להעמקת יתר בתורת הקבלה ובפרט בתורת הגלגול. עמד בראשות ישיבה בבגדאד, הקים את אגודת תומכי תורה. לאחר פטירת מורו וידידו רבינו יוסף חיים בעל ה"בן איש חי". הפצירו בו חבריו ללבוש את אדרת החכמים ולשים על ראשו מצנפת חכמים אך הוא סירב. עמד בפרץ לתקן תיקוני הדת, ועמד בפני פריצים שניסו לחבל בחומת הדת. היה נערץ על כל בני דורו בגדלותו בתורה. מתלמידיו: רבי יצחק נסים, רבי יעקב מוצפי, רבי סלמאן חוגי עבודי, רבי אפרים הכהן, רבי יהושע שהרבאני רבי יהושע משה אב"ד בגדד ועוד. חיבוריו: בני אהרן – על שער הגלגולים. שם משמעון - על עץ חיים, אמרי שמעון - דרשות, זהב שבא ועוד.

לפנינו תגלית !קונטרס מתורתו בקבלה של רבי שמעון אגסי. הגהותיו על ספרי הקבלה שער הפסוקים ושער הליקוטים.

רבי שאול דוד חי מועלם (תר"ע-תשל"ח) נולד בבגדאד, קיבל תורה מתלמידיו הגדולים של רבי עבדאלה סומך בישיבת בית זלכה. בעודו צעיר לימים התקרב המקובל האלקי רבי יהודה פתייה שהיה מחבבו ביותר וממנו קיבל ראשית הדרכתו בחכמת הנסתר וזכה ללמוד ממנו תורת הסוד משך כשנתיים. לימים היה לומד עם הרב פתיה ביחידות, לימוד זה נמשך עד עלייתו של רבו לארץ בשנת תרצ"ה. לאחר פטירת רבו בשנת תש"ב, נתגלה בקיאותו וחכמתו בתורה הקבלה. בשנת תש"י עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו והתיישב בירושלים, באותה תקופה היה במחיצתו של זקן המקובלים רבי אפרים הכהן, עם הקמת ישיבת פורת יוסף בעיר החדשה בירושלים, הצטרף רבי שאול לישיבת המקובלים. היה בקיא בכל כתבי האר"י ומרן הרש"ש והמפרשים. בשנת תשכ"ג יסד את ישיבת ללימוד הקבלה על שם מרן רבינו יוסף חיים "ישיבת בן איש חי".

 [5], קנח, [2] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-טוב מאוד. כריכה בגדאדית עתיקה.