שו"ת חתם סופר – פרסבורג, תרט"ו דפוס ראשון – עותק הגאונים רבי שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד וובוילניק ורבי שמחה אבעלעס

שו"ת חתם סופר – פרסבורג, תרט"ו דפוס ראשון – עותק הגאונים רבי שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד וובוילניק ורבי שמחה אבעלעס

שו"ת חתם סופר – פרסבורג, תרט"ו – חתימה והגהת רבי שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד וובוילניק

שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים. מאת רבינו משה סופר מפרשבורג. פרשבורג, תרט"ו. מהדורה ראשונה.

בשער חתימת ידו של רבי שלום אלחנן הלוי יפה. בספר חותמתו הראשונה וחותמתו השניה. בדף טו, א הגהה ארוכה בכתב ידו וחתימתו.

גם חותמת הגאון האדיר רבי שמחה אבעלעס רב דק"ק תפארת יהודה - דודו של הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אבד"ק העלמעץ

רבי שלום אלחנן הלוי יפה (תרי"ח-תרפ"ד) מחבר "שואל כענין". בצעירותו היה תלמיד ישיבת וולוז'ין. בשנת תרל"ט החל לכהן כרבה של אופינא-פלך קובנא. משנת תרמ"ו רב בזיימל. בשנת תר"ן כיהן כרבה של העיירה וואבוילניק. עבר לארה"ב וכיהן כרב בסט לואיס. שם הדפיס את ספריו "שואל כענין" ו"שיחה שלמה". ממיסדי אגודת הרבנים וכיהן כיו"ר. כשכיהן בסט לואיס היה במחלוקת עם רבי זכריה יוסף רוזנפלד שהיה רב שם בענין כתיבת שם העיר בגט - סט "לואיס" או "לואיז" ושם הנהר מיסיסיפי או מיססיססיפי, תשובת רבי שמואל סלנט ב"שואל כענין". פרסם מאמרים ב"בית ועד לחכמים" (ניו יורק, תרס"ג). "יגדיל תורה" (ניו יורק, תרע"ו).

לתולדות הרב ר' שמחה אבעלעס מניו יארק מח"ס זוהרי תורה

ר' שמחה אבעלעס נולד לאביו ר' משה ליב ולאמו )רינא( לבית קאהן בשנת תרכ"ב, בבחרותו למד בישיבת פרעשבורג בימי השבט סופר זצ"ל וכן נראה מדברי הספד עליו ע"י ידידו מכירו

ר' שמואל מיללער בעל ה'אפריון' מעיר יאנקערס( אחר חתונתו עם מרת שרה לבית שרייבער התיישב בעיר קטן בשם ראדושנא/ראדושאן RADOSINA כהיום בסלאוואקיא מחוז נייטרא. בראדושנא התפרנס ר' שמחה כסוחר, אבל הקדיש רוב עתותיו לתורה ופירסם מאמרים תורניים בקובצים וירחונים. ביתם של ר' שמחה ואשתו שרה בכפר ראדושנא היתה פתוח לרוחה לכל עובר ושב, עד שהסתבך ל"ע עם הרשות עקב מסירות משונאיו, צדקתו יצאה כשמש בגבורתה אבל מנוחתו לא חזרה אליו, והחליט לעזוב את אירופא ולנדוד לארצות הברית דרך אנטווערפן, ובחודש כסלו שנת תרס"ז דרכו רגליו על איי אליס-איילנד שבניו יורק. בהמשך הימים הביא ר' שמחה את אשתו ומשפחתו בת 5 צאצאים לניו יארק והתיישב בניו יארק שם נתקבל כרב בק"ק אהבת שלמה על רחוב איסט 6 , ולימים עבר לברוקלין שבניו יארק שם נתקבל לרב בקהלת בית שלום לאנשי עסטרייך-אונגארן על רחוב סאמנער עוו. ולבסוף היה רב דקהל תפארת יהודה בברוקלין בה שימש עד לפטירתו. ר' שמחה אבעלעס נפטר ביום ט"ו כסלו שנת תרפ"ו והוא רק בן ס"ג שנה, ומנו"כ על הבית החיים מט. ציון אשר בקווינס, ניו יארק, על מצבתו נחרתו אלו השורות: שערוריה ובלהות גרמת בפרידתך מאתנו / מה זה מהרת לחצוב לך קבר / חמדת ומשוש אשתך והוד בניך, באין מנחם הנחתנו / הוסרה עטרת ראשם, יילילו שבר / הרב הגדול צדיק יסוד עולם / מו"ה ר' שמחה בן ר' משה יהודא אבעלעס זצ"ל / נפ' ביום ט"ו כסלו תרפ"ו / בן ס"ג שנים / תנצב"ה.

[1], פא, [1] דף. בשונה ממהדורה הרגילה של אורח חיים שנדפסה באותה שנה. הכוללת [1], עח, [2] דף. הספר שלפנינו נקרא ההדפסה הרגילה. אשר לשאלה איזו משתי ההדפסות קדמה לחברתה: צורת האותיות של הכותרת "חתם סופר" שבשער של ההדפסה הנוכחית נראית קדומה יותר (במיוחד האות פ). אלו הן ממש האותיות שבשערי החלקים של הספר, במהדורות שונות, שנדפסו לפני 1860. לעומת זאת האותיות של הכותרת "חתם סופר" שבהדפסה ה"רגילה" מודרניות יותר, והן האותיות בשערי החלקים שהופיעו משנת 1860 ואילך. אמנם רוב הטפסים שראינו של חלק אורח חיים הם מן ההדפסה ה"רגילה" (הערת עורכי מפעל הביבליוגרפיה).

מצב טוב.שו"ת "חתם סופר" - חלק אורח חיים - פרעסבורג תרט"ו

[1] פא דף