&
צמד מסמכים בחתימת חשובי חסידי סלונים ורבי ישראל דב אודסר

צמד מסמכים בחתימת חשובי חסידי סלונים ורבי ישראל דב אודסר
חשבון מקבלי מענק עבור תלמידי ישיבת 'אור תורה' (טבריה), עם חתימת ידיהם, תרפ"ג.

ישיבת אור תורה הייתה הישיבה היחידה לעדת האשכנזים בטבריה. ישיבה זו נוסדה בשנת תר"ס. היוזם של הקמת הישיבה היה האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. עוד בחיי אביו, ביקר פעם אחת בטבריה והתבונן שאין מסגרת מתאימה לדור הצעיר. כעבור שנים רבות, בשנת תרנ"ט פנה לאיש אמונו הגאון רבי משה קליערס לימים רבה של טבריה, שמן הראוי להקים ישיבה בסגנון הישיבות בחו"ל עבור אנ"ש. באותם ימים גר בטבריה יהודי עשיר בשם ר' דוד זיבנברג, והוא תרם הון רב עבור ייסוד הישיבה. ואכן כעבור שנה – בתר"ס, נוסדה הישיבה, ובראשה עמד ר' משה קליערס ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, מנכדיו של בעל 'יסוד העבודה', מענקי הרוח בטבריה. מאז והלאה יצאה שמה הטוב כצוהר המאיר לכל העיר. הישיבה שכנה מחוץ לתחום העיר, ליד קבר ר' מאיר בעל-הנס, והתלמידים פרשו מביתם כל השבוע, וחזרו הביתה – לשבת. ראש הישיבה היה ר"מ קליערס ובשיעוריו המופלאים, הרים קרנה של תורה, ובפסקי ההלכה הבהירים האיר את עיניהם של ישראל.

הישיבה ניהלה גם 'תלמוד תורה' בתוך העיר העתיקה, ובהמשך הקימה סניף בשכונת 'קרית שמואל'

לאחר מלחמת העולם הראשונה ניהלו הישיבה שלושה, רבי נח ויינברג הוסף לשניים הקודמים. ר' נח היה אחיו של ה'דברי שמואל' מסלונים.

רשימה זו היא קבלה לקבלת כספים "מתקציב ועד הדת בירושלים עיה"ק", נראה שהכוונה לקופה של הרב קוק.

כל אישים חתמו בחתימת ידם על אישור קבלת הסכום. בין החותמים:

ר' נח סלונים, מדובר ברבי נח ב"ר מיכל אהרן בנו של בעל 'יסוד העבודה'. בשנת תרל"ג זימן בעל 'יסוד העבודה' כמה מנכדיו, בהם ר' נח ור' מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מאנ"ש, וציוום לעלות לא"י, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. רבי מרדכי סלונים, בנו של רבי יהודה ליב קסטלניץ מענקי הרוח בצפת אחיינו וכותב תורותיו של בעל 'יסוד העבודה'. לימים כיהן ר' מוטל כאדמו"ר מסלונים מאחרי השואה עד לפטירתו בשנת תשי"ד; ר' שמואל שמעלקא רוזנבלום; ר' פנחס מינצברג ב"ר משה צבי, מראשי חסידי סלונים, ואחיו של הגאון ר' וועלוויל מינצברג. חתנו של ר' מתתיהו סנדברג. לימים: מנהל הת"ת ובית חינוך לבנות בעיר וכן ממנהלי 'אור תורה'. נפטר בירושלים ב-תש"ט. חיבר שלושה ספרים העוסקים בתולדותיהם של התנאים ר' מאיר ור' עקיבא ור' חייא, אשר שלושתם טמונים בטבריה; רבי ישראל גולדהבר, נולד בטבריה ב-תרל"ט לאביו ר' יעקב קופל. הלא הוא הגאון החסיד רבי ישראל 'קאפילס', דיין בטבריה וראש ומנהיג לחסידי קרלין. ידוע בחריפותו הרבה בשנינותו ובהתמסרותו למען הקהילה בעיר. נפטר בירושלים ב-תשכ"א. רבי יואל ברוכזאהן, הלא הוא ר' יואל אשכנזי: נולד ב-תרמ"ד בזבורוב לאביו ר' ברוך. לפעמים השתמש בשם משפחה 'ברוכזון'. בגיל שש עלה עם אביו לארץ והתיישב בצפת. בגיל ט"ו נשא את טשרנא בתו של ר' נח וויינברג והשתקע בטבריה. התפרסם בסיפורים שמסר דייקנות. רבי חיים לובין: רבי אהרן יוסף לוריא (תרנ"ד-תשכ"ט), בנו בכורו של רבי צבי הירש [חתן ר' מרדכי לידר]. מהאריות שבחבורת חסידי סלונים. ת"ח מופלג ומפורסם בקדושתו, מח"ס עבודת פנים נפטר ב-תשכ"ט. רבי חיים זילבר מוצאו מגליציה, עלה ארצה והשתקע בטבריה, חתן אצל משפחת יפה מטבריה. נכדו הוא הגאון ר' מיכל זילבר שליט"א. רבי אשר שולמן: נולד בירושלים ב-תרנ"ז. תלמיד מובהק לגרצ"פ פרנק אשר הסמיך אותו להוראה. נסע לטבריה ושם נשא את בתו של רבי אליעזר (ב"ר גד) העליר, ממנהיגי חסידי קרלין שם. כחמישים שנה גר בטבריה ושמו יצא לפניו כמתמיד עצום וגאון נפלא. רבני ודרו העידו עליו אשר כל רז לא אניס ליה. מקושר היה לר"מ קליערס. נתמנה לרבה של עדת בויאן בעיר. עם פטירת ר"מ קליערס הכתירו אותו כמלא מקומו, ברם לימים וויתר על הרבנות לטובת ר' אשר וורנר. נפטר ב-תשל"ט. רבי מנדל וועג, יליד רומניה. מהאריות שבחבורת סלונים. עבודת התפילה שלה נמשכה למשך כמה שעות, וזאת בהשתפכות הנפש. רבי ישראל מנדל קליין: נולד בצפת ב-תרנ"ג לאביו הגאון ר' גדליהו קליין מדעש מח"ס 'הורת גבר'. חתן רבי יחיאל אהרן שרייבר מחשובי טבריה. היה מפורסם כאיש צדיק וישר. מחשובי חסידי קרלין. נפטר ב-תשי"ב. השאיר אחריו דורות ישרים. ר בי שלמה לידר. נולד לאביו ר' מרדכי שעלה ארצה בהיותו ילד קטן, ונתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של בעל 'יסוד העבודה'. לימים נתמנה למנהל וממונה כולל רייסין בעיר. ר' שלמה נולד ב-תר"ל. היה ידוע כענוותן ושפל-ברך. נשא לאשה את בתו של ר' ברוך דוד כהנא, מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. רבי הערש ליב ברנדויין, מחשובי חסידי קרלין. יעקב ב"ר אלתר שיפמן; רבי אשר סופר, רבי משה שיף, יליד גליציה. מחסיד בויאן. בעל חנות-כלים; רבי יצחק גוטמכר; רבי חיים רוזנשטיין, מחסידי בויאן, הוא היה בנו של ר' יוסף דוד שנהרג במירון בשנת תר"ע. [ר' חיים היה מחותנו של ר' הערש ליב ברנדויין]; רבי אהרן גולדינברג; רבי אברהם קעניג, כנראה שהכוונה לר' אברהם יששכר קעניג, מוצאו מחסידי רדומסק. מחשובי חסידי קרלין; רבי ישראל דוב אודסר. נולד בשנת תרמ"ח למשפחה מחסידי קרלין. בצעירותו התקרב לברסלב דרך רבי ישראל קרדונר. מעברו לברסלב היה למורת-רוח לבני משפחתו. לאחר מלחמה העולם הראשונה עבר לירושלים והסתופף בצילם של חסידי ברסלב. התפרסם כבעל ה'פתק'. נפטר בזקנה מופלגת ב-תשנ"ד. רבי אברהם לובין יליד צפת בשנת תר"ד. חתן יוסף מרדכי אברהם שור. מחסידי קרלין. נפטר בירושלים. בנו רבי חיים, נולד בטבריה ב-תרמ"א. חתן אלימלך ווראשיווער, גר כל ימיו בטבריה. נפטר ב-תשי"ח; רבי חיים יצחק ברזל, מראשי חסידי בויאן. נסע לאדמו"ר בטשרנוביץ, ומנ"כ בטבריה; רבי חיים משה לוי, רבי שמואל שמעיה לוריא ב"ר הערש (תרס"ה-תשמ"ט). חתן ר' שלמה ישראל רמרז. איש חי ורב פעלים, מעסקניה הוותיקים ב'אגודת ישראל' ו'בית יעקב'. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לירושלים ועד בתפקידים שונים בה'עדה החרדית' וב'בית יתומים דיסקין'. היה מהעורכים הראשונים של העיתון 'קול ישראל'; רבי אברהם בר יואל אשכנזי. מחסידי סלונים. והתדבק במקובל רבי יהודה ליב אשלג בעל 'הסולם', והיה מחשובי תלמידיו. נפטר בשיבה טובה ב-תשס"ו.

רשימת מרביצי התורה בישיבה והמלמדים בת"ת

רבי אברהם ויינברג בעל 'ברכת אברהם'. ב-תרמ"ט נולד בטבריה לאביו ר' נח. היה מחשובי העסקנים בטבריה למען היהדות החרדית. ב-תשי"ד לאחר פטירתו של ר' מוטל סלונים, נבחר לכהן כממשיך השושלת. 27 שנים נשא בנזר האדמורות עד לפטירתו ב-תשמ"א; רבי מתתיהו לוריא, מאריות שבחבורת סלונים. מח"ס 'אבקת רוכלים' ו'שערי לימוד'. נפטר ב-תשל"ו; רבי יחזקאל ליפשיץ, חסיד קרלין. ת"ח מופלג; רבי יהושע ב"ר לוי, מפורסם במומחיותו במלמדות; רבי אהרן שמואל קלינגר, חתן ר' הערשיל פרומקין. חסיד בויאן; רבי מיכל ב"ר הערשיל פרומקין; ר' יצחק אייזיק שווארץ.

* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.