'תיקון ליל שבועות' עותק המקובל האלוקי רבי שלום הדאיה

'תיקון ליל שבועות' עותק המקובל האלוקי רבי שלום הדאיה

"...מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא"

קריאי מועד, סדר ליל שביעי של פסח וסדר תיקון ליל שבועות. העותק האישי של ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים בירושלים רבי שלום הדאיה.

בדף ב 1 הקדשה עצמית בכתיבת ובחתימת יד קדשו של רבי שלום הדאיה "קניתי אותו לעבודת בוראי הצעיר שלום הדאיה ס"ט". באותו הדף מופיעה חתימה נוספת בכתיבה מזרחית "הצעיר שלום מזרחי ס"ט".

כידוע, על פי הקבלה ליל שביעי של פסח וליל שבועות הינם שני הלילות הגבוהים ביותר בשנה, בהם נהוג להישאר ערים ולעסוק בתורה. כדברי מהרח"ו ב'שער הכוונות' מפי האר"י הקדוש (דרושי חג השבועות דרוש א'): " ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפי' רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש הרשב"י בהקדמ' בראשית וז"ל דיפוק ההוא שתא בשלם כו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בענין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות". מיותר לציין את גודל הסגולה והמעלה לקרוא את ה'תיקון' מתוך ספרו של גדול מקובלי דורו.

חכם שלום הדאיה [תרכ"ד-תש"ה], ראש ישיבת המקובלים בית-אל וראש המכוונים. מגדולי חכמי ארם צובא וירושלים, וגאון בנגלה ובנסתר. כבר בהיותו כבן 18, היה בקשרי מכתבים עם רבנים ופוסקי דורו כהרב אליהו חמווי והרב ישעיה דיין, אב בית הדין בארם צובא. כן היה מקורב לחכם באשי הרב שלמה צפדיה והרב שאול סתהון. חכם שלום הדאיה נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו. לקראת סוף ימיו, כשהיה זקן המקובלים, הוא והגאון רבי אלחנן וסרמן ניהלו ביניהם חילופי מכתבים בענייני קבלה. בין תלמידיו נמנו גדולי הדיינים ומאידך גם גדולי המקובלים, המפורסם שבהם הוא הרב מרדכי שרעבי. מספריו: 'ש"ה לבית אבות' על פרקי אבות, 'שלום לעם' ועוד.

קכח דף, 19 ס"מ. ללא דף השער.

מצב טוב:  כתמי זמן. דף ב' נתלש בחציו והושלם בנייר חלק. דף הפורזץ הקדמי מנותק. כריכה מנותקת חלקית.