"כל שירי יל"ג", מהדורה ראשונה, ספר שלישי – עותק עם הגהות רבות בכתב-ידו של יהודה לייב גורדון

"כל שירי יל"ג", מהדורה ראשונה, ספר שלישי – עותק עם הגהות רבות בכתב-ידו של יהודה לייב גורדון
כל שירי יהודה ליב גארדאן, ישנים גם חדשים, בארבעה ספרים – ספר שלישי: שירי עלילה, קורות ימים ראשונים. הוצאת "אגדת אנשים אוהבי שפת עבר בס"ט פטרבורג", דפוס ג.פ. פינס וישעי' צעדערבוים, סנקט פטרבורג, תרמ"ד 1884. שער נוסף ברוסית. מהדורה ראשונה (אחד משני הווריאנטים שנדפסו ב-1884).
הספר השלישי מתוך המהדורה הראשונה של "כל שירי יהודה ליב גארדאן", ובו שבע פואמות בנושאים תנ"כיים והיסטוריים: "אהבת דוד ומיכל", "אסנת בת פוטיפרע", "דוד וברזלי", "צדקיהו בבית הפקדות", "האשה וילדיה", "בין שני אריות" ו"במצולות הים".
עותק שהיה ברשותו של המחבר, יהודה ליב גורדון, שהוסיף עליו בכתב-ידו עשרות הגהות, הערות, תיקונים והוספות. את ההגהות וההערות כתב יל"ג בעתים שונות (חלקן כתובות בעט וחלקן בעיפרון, חלקן כתובות בכתב-יד עגול וחלקן בכתב-יד מרובע, חלקן מנוקדות וחלקן ללא ניקוד), כפי הנראה לקראת הדפסת מהדורה חדשה של הספר. בעמוד השער נרשמה בכתב-יד הדפוסת של המהדורה השנייה שיצאה לאור בווילנה בשנת 1898 בהוצאת מרדכי קאצענעלענבויגין והאחים נ. וא. בלעטניצקי.
מרבית ההגהות וההערות הוטמעו במהדורות הבאות של הספר. באחת ההערות שלא נדפסו ישנה התייחסות מעניינת לפרשת מאסרו של יל"ג בשנת 1879. בהערה זו (עמ' 145), המופיעה לצד שורות הפואמה "אסנת בת פוטיפרע", המתארות את משאת נפשו של יוסף לצאת מבית האסורים במצרים, כותב יל"ג: "את הדברים האלה כתבתי בקיץ שנת תרכ"ה [1865], ארבע עשרה שנה לפני אשר מבשרי חזיתים בקץ הקיץ תרל"ט [1879]" (הערה זו לא נדפסה במהדורות הבאות).
אחת ההערות (עמ' 208) חתומה בחתימת-ידו "יל"ג".
יהודה לייב גורדון – יל"ג (1830-1892), משורר, סופר, פובליציסט ומבקר, יליד וילנה. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה ומדובריה הבולטים. עבד כמורה בבתי ספר בפוניבז', שאולאי וטלז במשך כ-20 שנה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל לפרסם מאמרים בעיתונים היהודיים שיצאו לאור ברוסיה. הרבה לכתוב בעיתון "המליץ", היה מעורכי עיתון "המגיד" והירחון היהודי-רוסי "ווסחוד" (Voskhod), ומעורכי האנציקלופדיה היהודית-רוסית "ברוקהאוז-עפרון". במאמריו קרא להפיץ את ההשכלה בקרב ההמון ולבצע רפורמות במוסדות הדת. בשנת 1872 עקר לסנקט פטרבורג, שם היה למזכיר הקהילה היהודית ולמזכירה הראשון של "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיה". בשנת 1879 נעצר באשמת חתירה תחת שלטון הצאר הרוסי, נכלא לכ-40 יום והוגלה לעיירה פודוש במחוז אולנצק שבצפון-מערב רוסיה (שם חיבר את הפואמה "צדקיהו בבית הפקודות").
משיריו הידועים: "על קוצו של יוד", "הקיצה עמי", "אחותי רוחמה". השורה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך", מתוך שירו "הקיצה עמי", הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
[4], 1-16, 19-209, [3] עמ' (עמ' 17-18 חסרים). 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי דיו. קמטים. קרעים במספר דפים, בהם כמה קרעים חסרים. רישומים ושרבוטים במספר דפים (בעפרון). מספר דפים מנותקים חלקית. בשער, חותמת ורישום צנזורה (בעט אדום), וחותמת חנות הספרים "בוך-האנדלונג ש. פונק". הקדשה ביידיש בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. כריכת קרטון, מחופת בד, עם שדרת עור. הכריכה משופשפת ובלויה, מנותקת חלקית. קרע חסר בשדרה.