כלי כסף לבשמים של יהודה סניור מקורסאו-ונצואלה – האיים הקאריביים, אמצע המאה ה-19

כלי כסף לבשמים של יהודה סניור מקורסאו-ונצואלה – האיים הקאריביים, אמצע המאה ה-19
כלי כסף אשר היה שייך ליהודה סניור מקורסאו ואשר שימש לבשמים (להבדלה). אמשטרדם, הולנד, 1858; כתובת משנת תרי"ט.
כסף (חתום, חותמות הולנדיות; יצרן: J. Even) יצוק, רקוע וחקוק.
כלי כסף נאה המעוצב כגביע בעל מכסה הנפתח באמצעות ציר. הכלי ניצב על בסיס מתומן, עליו ממוקם המכל – אף הוא בעל שמונה צלעות קמורות – עם עיטורי עלים ופרחים עדינים. על המכל מחפה מכסה דמוי כיפה הנפתח באמצעות ציר וכפתור-לחיצה, ובראשו עיטור כדורי.
על מכסה הכלי חקוקים שם בעליו: Jeuda Senior והשנה: 5619 (תרי"ט, 1858/9). 
יהודה סניור (1817-1896), יליד האי קוראסאו, דור רביעי למתיישבים היהודים בקאריביים. בשנת 1838 עזב את אי הולדתו קורסאו והצטרף לקהילה היהודית הקטנה בעיר קורו (Coro), ונצואלה, שם הקים משפחה, עסק במסחר והצליח כאיש עסקים רב פעלים ונכסים. סניור היה דמות בולטת בקרב הקהילה היהודית בקורו, אך בשנת 1855 עזב יחד עם משפחתו בחזרה לקורסאו. בקורסאו היה סניור חבר בוועד בית הכנסת "מקוה ישראל" ופעיל בחיי הקהילה, אשר היתה קהילת-האם של כל הקהילות היהודיות באיים הקאריביים (הקהילה היהודית של קורסאו נוסדה בשנת 1651, זמן קצר לאחר שההולנדים כבשוה מידי הספרדים, וכללה בעיקר יהודים פורטוגזים וספרדים מאמשטרדם).
משפחת סניור נודעה כמשפחת סוחרים ואנשי עסקים, אשר הגיעה לאמשטרדם בשנת 1598 והייתה בין המשפחות היהודיות הראשונות ממוצא ספרדי-פורטוגזי שהתיישבו בעיר, ממנה היגרו מאוחר יותר לונצואלה. שמה של משפחת סניור נקשר גם עם בית הכנסת של קורו, "בית תפילה עברי", הנחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באמריקה הלטינית: מבנה בית הכנסת נקנה בשנת 1847 בידי דוד אברהם סניור.
גובה: 16.5 ס"מ.
לדוגמה של כלי לבשמים מקורסאו, ראו: Guidebook: the historic synagogue of the United Netherlands Portuguese Congregation "Mikve Israel- Emanuel" of Curacao, עמ' 16-17 (לא ידועים כלים נוספים לבשמים מקורסאו).
למידע נוסף אודות יהודה סניור ואודות הקהילות היהודיות בקוראסאו ובקורו, ראו: Josette C. Goldish, Once Jews: Stories of Caribbean Sephardim. פרינסטון, 2009, עמ' 64-79.