Ner Yisrael – Lviv, Mid-19th Century – First Edition

Ner Yisrael – Lviv, Mid-19th Century – First Edition
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב? תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
[1], כד דף. חסר הדף השני לאחר השער, עם דברי המביא לבית הדפוס. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בקירוב (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
סטפנסקי חסידות, מס' 394.