יומן העליות, כתב יד, העליות לתורה והנדבות של בית הכנסת הגדול בקרית משה, תרצ"ג – תרצ"ז.

יומן העליות, כתב יד, העליות לתורה והנדבות של בית הכנסת הגדול בקרית משה, תרצ"ג – תרצ"ז.

בין השמות המוזכרים ביומן:

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק,

הרב צבי יהודה הכהן קוק,

הרב משה אביגדור עמיאל,

הרב יהודה ליה הכהן פישמן,

ר' חיים פיק, הרב משה אוסטרובסקי,

הרב מרדכי אוסטרובסקי,

ר' יצחק יעקב ילין,

הרב בנימין משה ד"ר לוין,

הרב שלמה גורונצ'יק ועוד תלמידי חכמים ועסקני המזרחי, כולל סיפורים מעניינים שמבצבצים בין השורות. פריט מיוחד במינו!

רקע

שכונת קרית משה הוקמה כשכונת גנים בעלת אופי דתי לאומי בשנים תרפ"ה – תרפ"ז. בהקמתה סייעה קרן "מזכרת משה מונטיפיורי" קרן צדקה הנושאת את שמו של השר משה מונטיפיורי וסייעה קודם לכן בהקמת השכונות ימין משה, מזכרת משה, אהל משה וזיכרון משה. קריית משה הייתה השכונה האחרונה שנבנתה בסיוע הקרן. בשנת תרצ"ו הקימו אנשי הפועל המזרחי בסמוך לקריית משה את "שכונת הפועל המזרחי", ושם עבר לגור מנהיג המזרחי הרב יהודה ליב פישמן [לימים מימון, ומשום כך נקראה אחר כך השכונה: שכונת מימון, היום רחוב מימון].

השכונה הייתה משכנם של רבים ממנהיגי המזרחי, רב השכונה היה הרב משה אוסטרובסקי, מייסד המזרחי בארץ ישראל, ולאחריו כיהן אחיו הרב מרדכי אוסטרובסקי, אף הוא תושב השכונה. בסוף השדרה, הוקם בית הכנסת הגדול. היום הוא נקרא: אהל יצחק, על שמו של מייסדו הגבאי הראשי והחזן הקבוע: ר' יצחק יעקב ילין.

בשכונה התגוררו עוד תלמידי חכמים גדולים, מהמקורבים ביותר לרב קוק. ביניהם בנו יחידו, הרב צבי יהודה הכהן קוק. במכתביו מתקופה זו העביר קו על המילה ירושלים שהייתה רשומה תחת שמו ובמקום זה הוסיף בכתב ידו: קרית משה. מכתבים אלו שמורים בארכיון אור האורות. וכן תלמידו הגדול רבי בנימין מנשה לוין בעל אוצר הגאונים

בשכונה התגוררו אישים חשובים נוספים מהמזרחי:

ר' חיים פרופ' פיק שהיה מראשי המזרחי. הוא התגורר ברחוב הקרוי היום על שמו.

ר' יצחק דוד מן, נשיא בני ברית ומזכיר מפעל התורה של הרב מאיר ברלין בר אילן

ר' אברהם יעקב ברור ובנו ר' משה ברור – החוקרים ומחברי האטלסים הנודעים

הרב ד"ר אברהם יצחק בליכרודה – רב מגרמניה שעלה לארץ , נינו של רבי עקיבא איגר

ר' שמואל הכהן וינגרטן - מהעסקנים הבולטים בירושלים, מחבר ספרים ומחקרים רבים, לימים ראש המועצה הדתית של ירושלים

הרב אלימלך שאולזון – לימים הגאון הגדול רבי אלימלך בר שאול רבה של רחובות ומגדולי הרבנים תומכי מדינת ישראל

הרב אברהם גורונצ'יק ועמו שני ילדיו: הבחורים יעקב ושלמה גורונצ'יק – אז עילוי עצום, ולימים הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי לישראל.

ואת עלית על כלנה: רבנו הגדול, מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק היה נופש לעתים בשכונה.

הקשר של הרב אל השכונה ואל בית הכנסת היה מראשיתם. הוא השתתף במסיבת חנוכתו שנערכה בט"ו בשבט תרצ"א.

גדולי ישראל נוספים היו נופשים באויר הצלול של השכונה הגבוהה בעיר [גובה 820 מ'] ובהם:

הרב ראובן כ"ץ רבה של פתח תקוה. גם דב ימיני, ממייסדי פתח תקוה, היה נופש בשכונה.

אף הרב משה אביגדור עמיאל, ששימש ברבנות באנטורפן, ובא לבקר בארץ ישראל, קבע את מקומו אז בקרית משה.

בעל המכולת בשכונה היה ירא א-לוקים ובר אוריין: ר' אברהם שרגא שטרן

הפריט שלפנינו

כל אלו, ללא יוצא מן הכלל, שהוזכרו לעיל, כתובים בפנקס שלפנינו.

העולה כהן הוא לעתים הרב זצ"ל ולעתים בנו הרב צבי יהודה.

פעמים רבות העולה כהן הוא הרב פישמן, לימים מימון.

לעתים הכהנים עולים למפטיר ולעתים אף למשלים אחרון.

פעמים רבות העולה לוי הוא ר' ד"ר בנימין משה לוין.

החשובים עולים לשלישי ולשישי. פעמים רבות זה הרב אוסטרובסקי.

נקודה מעניינת היא סכומי הנדבות. יש שמסתפקים, לפי מצבם ב5 מיל, ויש שמנדבים 100 מיל, כלומר פונט פלשתינאי [ארץ ישראלי] שלם שהוא סכום גדול בימים ההם. הסכומים הגדולים הם בימים נוראים.

מעניין לציין שביום הכיפורים מכרו גם את פתיחת הארון לנעילה.

כשהרב זצ"ל עלה הוא לא נקב בסכום אלא "מתנה".

מעניין לציין שכמה פעמים כתובים אורחים אצל הרב אוסטרובסקי. זה מתאים למה שידוע לנו שביתו היה פתוח לאורחים רבים.

סיפור מעניין קרה בפרשת אמור תרצ"ג. הרב אוסטרובסקי קנה את המפטיר בשביל גיסו ר' ירוחם ברודר [חותנו של הרב אוסטרובסקי היה ר' גדליה נחמן ברודר, העסקן הירושלמי הנודע של הועד הכללי] בסכום גבוה של 60 מיל. משעלה הנ"ל לתורה הוסיף על זה עוד 100 מיל! סך הכל 160 מיל לעלייה אחת. זו העלייה הכי יקרה בפנקס הזה.

עוד דבר מעניין: בשבת אחת עלה לתורה ר' אברהם גורונצ'יק ולאחריו, בהפסק של עולה אחר [לפי ההלכה אין בן עולה רצוף אחרי האב] עלה ר' שלמה גורונצ'יק. יתכן שהיה זה לכבוד איזה אירוע במשפחה. לא נודע לנו מהו.

מצב: סביר וטוב עם בלאי בכריכה.