מכירה פומבית מכירה 19
ART FOR ALL
22.2.21
ישראל
האורגים 1 א.ת חולון
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 39:
אריה ארוך- ARIE AROCH- שני עצים לזכר המציי"ר, שנות ה-70
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
900
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
שני עצים לזכר המציי"ר, שנות ה-70
שני עצים לזכר המציי"ר, שנות ה-70
אקוורל ורישום פסטל על קרטון צהבהב, חתום בראשי תיבות , ממוסגר.28X28 ס"מ
מקור: גלריה ישראל, (אוסף סם דובינר), מלון שרתון, ניו יורק (תוית מאחור)
הערות: בערוב ימיו הקדיש ארוך הדפס לזכרו של מרדכי צבי מאנה, הוא המצי"ר (הבחור מרדכי צבי יליד ראדושביץ') שני עצים לזכר המצי"ר, 1973. ארוך שתל שני עצים לזכרו של מאנה, אחת הדמויות המרתקות של תנועת "חיבת ציון". המסורת הציונית של נטיעת עצים, ובמיוחד לזכר יהדות הגולה, הייתה חלק מעולמו ומפעילותו של ארוך מאז סוף שנות ה-40, עת כיהן כשליח של הקק"ל בבואנוס איירס. כך, למשל, הוא מדווח ב-17 באפריל 1949 ללשכה הראשית של הקק"ל בירושלים כיצד הצליח להפיץ 100,000 עצים בעבור יער המגינים: "בפגישה מיוחדת של כל אגודות הנוער נתקבלה החלטה פרינציפיונית על כך, וכן העברתי את ההחלטה אשר לפיה, כל אגודת נוער לוקחת על עצמה לנטוע חורשות על שם חברי תנועתם אשר נפלו במערכה [מלחמת השחרור]". עזבונו של ארוך מגלה כי ראשיתו של התהליך שבסופו נעשה ההדפס היא בספר הלימוד לאמנים של כריסטיאן לודלוף ריינהולד מ-1784, שארוך קיים אתו כידוע דו שיח מתמשך. בשיעור שנים-עשר ריינהולד מציג, בשורה העליונה של העצים, את שלוש צורות הרישום הקלאסיות: רישום קווי, קצבי וטונלי-כתמי. בתחילת שנות ה-70 בחר ארוך בשני עצים מתוך השלושה של ריינהולד – את הקצבי והטונלי, והעתיק אותם. את העץ הטונלי רשם בעיפרון ושילב גם שירבוט, ואת הגזע של העץ הקצבי צבע באדום ואת ענפיו ועליו בכחול. הרישום נעשה על נייר העתקה שקוף, שבו נהג ארוך להשתמש במיתוות לקראת הדפסים שעשה בסוף שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 עם דדי בן-שאול. מסתבר איפוא שמלכתחילה התכוון ארוך ליצור הדפס, ומיתווה זו היא הראשונה מבין רבות לקראתו. ארוך עבד גם על השלבים השונים של ההדפס. הוא הוסיף לכל אחד מהם צבעים, קווים ופרטים, וכך נתן להם אופי של מקור, אם כי תמיד שימר עדויות שאין אלה אלא תחנות בדרך להדפס הסופי. העצים, בשתיים מתחנות ההדפס, במיוחד העץ התחתון, עדיין קרובים יותר לצורתם ברישום ההכנה המוקדם, וארוך מתלבט אם לצבוע את העץ העגלגל בכחול-ירוק ולהוסיף כתמים כתומים ואדומים בחלק השמאלי העליון. מרדכי עומר, אריה ארוך, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003, עמודים 507-509.
