מרדכי ארדון

מרדכי ארדון
המשחק האחרון של הדחליל, 1962 ,
שמן על בד, 55X40 ס"מ.
חתום ומתוארך.
מקור: עיזבון ד"ר חיים גמזו.

ספרות:
•מרדכי ארדון, מישל וישני, ניו יורק, 1973 , עמ׳ 229 , מס’ 166 (מצולם).
•ארדון, קטלוג מקיף, עיזבון ארדון, 2019 , דליה ארדון איש-שלום, עמ' 136 , מס' 219 (מצולם).

ארדון קלאסי מזה תתקשו לאתר. דימויי הדחליל והקלפים מקשרים את הציור לשניים מחשובי הסמלים בשפתו האמנותית של האמן, שמאז 1955 – בציור "בית-הקלפים" (ה"בית" המט- לנפול והכולל את קלפי המלך והמלכה...) שבטריפטיכון "לנופלים", אימץ את קלף-המשחק כמטפורה לגורל השרירותי, המקרי והבלתי-יציב של חיי אדם. בציורו, "ליצן" מ- 1958, רוכן מוקיון על שולחן המכוסה בקלפים רבים המוכתמים בדם, בעוד שני גפרורים )אחד מהם שרוף( מתפקדים כמחוגי שעון. בציור "פסיאנס" מ 1962- הקלפים נערמים על שולחן סביב צמד ידיים משחקות. זמן ההיסטוריה ואסון השואה עומדים בשורש קלפי הגורל של ארדון, שהם ביטוי לחיי אדם מופקרים ותחליף להשגחה אלוהית נעדרת. לא פחות מכן, תפקידו המרכזי של הדחליל הארדוני, שזכור לנו מציורים כגון "הופעתו של דחליל צעיר" (1960), או "הדחליל השיכור" (אוסף מוזיאון "סטדליק", אמסטרדם, 1962): בזה האחרון, דחליל-הקרשים שרוע אין-אונים לעת ליל במצב התפרקות, סמל לשבר קוסמי המזוהה עם השואה. בספרה על ארדון מ- 1974-75 , עמדה מישל וישני על הטראגיות של הדחליל הארדוני: "...דחלילים רוקדים, אבל הם גלמודים וריקודם עגום; הם משחקים במשחקים, אבל הם נידונים להפסיד במשחק..." (עמ' 37). הדחליל ביצירת ארדון הוא פן מתפישת האדם-בובה, האדם-מריונטה, המבוטאת ביצירתו משנות ה-60 והמסמלת את הסובייקט שהפך אובייקט, האדם-המכאני, האדם שאיבד את הנשמה החופשית. הציור הנוכחי, שהיה שייך לאוסף חיים גמזו ושהוצג ב-1963 בתערוכה נודדת של ארדון (בין מיטב המוזיאונים בארץ), מצטרף לנבחרת הארדונית המשובחת. לילה. כתמיד, לילה שורר ברקע ציורי ארדון, אפלת הימים הנוראים ההם, שרודפים את זיכרון הצייר, מי שאיבד את בני-משפחתו בהם אחיו, בשואה. השולחן אדום, יוקד סכנה. הדחליל מעוצב כצירוף של שלושה קרשים משומשים ומשטחים קוביסטים ירקרקים (ערטילאיים, נטולי גופניות ומפורקים). ראש הדחליל שותת דם. הקלפים על השולחן, גורל האדם מוטל, אך הדחליל מליט פניו כמי שרואה אסון ומכיר בתבוסתו, או שאולי הוא – האדם ה"מדוחלל" – מסתיר פניו ומסרב להכיר באמת המרה התלויה מנגד. לא כל יום מגיעים ציורים כאלה למכירות פומביות.

גדעון עפרת