נפתלי בזם

נפתלי בזם
סירה ודג בנוף,
שמן על בד, 80X100 ס"מ.
חתום.

מבט ראשוני ביצירתו של בזם, החזיר אותי לשנת 2012 לתערוכת הרטרוספקטיבה "הולך ושב" של האמן שנערכה במוזיאון תל אביב באוצרותה של רותי אופק. תערוכה שסקרה 6 עשורים של יצירה ושתכניה היו עשירם ומגוונים, שנעו בין הממד הפרטי לציבורי, בין החברתי לפוליטי, ובין

הגלותי לארץ – ישראלי. מרכז התערוכה היתה "הסירה". לאורך שנות יצירתו דימוי הסירה משמש את האמן לתיעוד היסטורי, אישי ולאומי. לארץ עלה בזם, שנולד בגרמניה כשבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, האנייה שעליה עלה לארץ עגנה הרחק מהחוף מאחר לא היה מקום עבורה בנמל, ועל כן הוא מגיע עם שאר העולים אל החוף בסירות משוטים קטנות. וכך לאורך שנים רבות הסירה הפכה לאחד האלמנטים החשובים ביותר ביצירתו של האמן בציור ובפיסול. לראשונה בונה בזם את הסירה הראשונה בעבודת פיסול בתחילת שנות ה-70 , אולם עקב תהפוכות החיים שעבר האמן, הסירה לא נשמרה. בשנת 1995 לאחר טרגדיה שפקדה את משפחתו הוא עובר להתגורר בפריס וחי שם שנתיים ולאחר מכן עובר לחיות בבזל שבשוויץ. בשנת 2009 , לאחר מות אשתו, שב בזם להתגורר בתל אביב. לקראת התערוכה "הולך ושב" שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2012 שכר האמן דירה במרכז תל אביב ובעזרת מספר סטודנטים שב לבנות ולשחזר את הסירה וכמו הד רחוק לאירועי העבר, הסירה נבנית ומתגברת על כל המכשולים ועמה עולים וצפים כל הזיכרונות. הסירה נושאת על סיפונה את כל משא החיים הארוך ורב התהפוכות של האמן, את הזיכרונות הטובים והרעים, את הזיכרון האישי והלאומי של השואה את זיכרונות ההתיישבות בארץ ישראל ובניית החיים החדשים.

ביצירה שלפנינו סירת המעפילים נוחתת על חומות ירושלים, חלקה התחתון של היצירה הינו דימוי גרפי של חומות ירושלים, עוד ניתן לראות בציור סימבולים נוספים כמו הדג, סולם יעקב, הצבר, כנף המלאך השומר עלינו ועוד. הסולם שעל הסירה נושק לשמיים ביראת כבוד, כמו הסולמות ביצירתו של ארדון "מחווה לירושלים" שבזם היה תלמידו. זהו ציור נפלא ומלא באופטימיות, אולם הסירה ביצירה אינה שטה, הסירה של בזם תמיד מרחפת .

שולמית נוס