ספר סדר עולם רבא, עם ביאור הגר"א - שקלוב, תקס"א - מהדורה ראשונה

ספר סדר עולם רבא, עם ביאור הגר"א - שקלוב, תקס"א - מהדורה ראשונה

ספר סדר עולם רבא, מהתנא רבי יוסי בן חלפתא, עם פירוש מאת הגר"א מווילנא. שקלוב, תקס"א [1801]. מהדורה ראשונה.
הפירוש לסדר עולם נכתב והובא לדפוס על-ידי תלמידו המובהק של הגר"א - רבי מנחם מנדל משקלוב (ראה אודותיו להלן).
רישום בדף הבטנה הקדמי: "זה הספר שייך... להרבני המופלא והמופלג מוהר"ר ארי' ליב חתן ר' אברהם פערלש מהוראדנה".
רישומים ארוכים בכתב יד בדף הבטנה האחורי, כולל שטר-חוב חתום מראש חודש אדר ב' שנת תק"ע.
[49] דף. 15.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. כתמי רטיבות בדפים הראשונים והאחרונים. מספר קרעים (קרעים חסרים בשולי שני דפים, על גבול הטקסט). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 298.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

רבי מנחם מנדל משקלוב
הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.
בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עכובים רבים ושונים). רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר עשרה חיבורים עמוקים בקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנים האחרונות (תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'). בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמיימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161, בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו.