ספר שנות אליהו על משניות זרעים - מהדורה ראשונה – לבוב, תקנ"ט – עם הדף הנדיר של הקדמות רבי חיים מוולוז'ין ורבי אברהם ...

ספר שנות אליהו על משניות זרעים - מהדורה ראשונה – לבוב, תקנ"ט – עם הדף הנדיר של הקדמות רבי חיים מוולוז'ין ורבי אברהם בן הגר"א

ספר שנות אליהו, משניות סדר זרעים, עם ביאורי הגר"א. לבוב, [תקנ"ט 1799]. מהדורה ראשונה.
פירוש הגר"א מחולק לשניים: "פירוש הקצר" ו"פירוש הארוך".
בשער נכתב כי הספר הובא לדפוס על ידי בני הגר"א, אך למעשה מהדורה זו נדפסה על ידי גיסם רבי משה מפינסק, חתן הגר"א. בעמוד שמעבר לשער נדפסו הסכמות ואזהרת בית הדין בווילנא שלא לפרסם דברים מהגר"א בדפוס בלא רשות, "שלא ישמע ולא יאמין שום אדם לדברי האומר בשם הגאון החסיד זצוק"ל... עד שיתברר בירור גמור שהם מכתבי הגאון הנ"ל... ופשיטא שלא להעלות דבר בדפוס ע"ש הגאון עד שיתברר...".
[3], ט; נה, נז-נט דף. 36.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים בשוליים. חותמות. כריכה חדשה.
כולל דף [3] הנדיר, עם הקדמות רבי אברהם בן הגר"א ורבי חיים מוולוז'ין. הקדמת רבי חיים איחרה להגיע לבית הדפוס והספר נדפס והופץ בלעדיה (על פי הקולופון, ההדפסה נסתיימה בט"ו אב תקנ"ט ואילו ההקדמה היא מהתאריך כ"א אב תקנ"ט). ההקדמה, יחד עם הקדמתו של רבי אברהם בן הגר"א, נדפסה על דף נפרד שצורף לעותקים בודדים בלבד (עקב כך, הקדמה זו נדפסה בשלמותה בספר "פירוש על כמה אגדות" שראה אור מעט מאוחר יותר, בווילנא תק"ס).
דף זה נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי העותק שלפנינו מאוסף ישעיהו וינוגרד, ואינו מופיע בעותקים אחרים שבספריה הלאומית.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 177.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

"ואף גם אם יזכו הדור שיתפשטו כל חיבוריו הקדושים, אפס מקצת מן המקצת מקצה תורתו וחכמתו תראו… ולא תוכלו לשערו, אך תדעו ותאמינו כי אין חקר לתבונתו וחכמתו ודעתו הרחבה מני ים, וכערך טיפה נגד ים הגדול כן ערך חיבוריו נגד חכמתו… ואם אלף שנים יחיה אדם לא יספיק לכתוב כל חכמתו שנתגלה לו כמעין הנובע ממש…". (דברי רבי חיים מוולוז'ין על רבו הגר"א, מתוך הקדמתו לספר שנות אליהו, לבוב תקנ"ט)

"אשר מעט מן המעט זכיתי לעמוד ולשרת את רבינו הגדול ז"ל ועדיין יראת רוממות תורתו על פני, מדי דברי בו מרתע כל גופאי וידי נוטפין מר מקדושת תורתו הנפלאה". (שם)

"ונתן נפשו על כל דקדוק ודקדוק ממאמרי רז"ל, ללמוד וללמד... כמעט נפשו יצא עליהם...". (הקדמת רבי אברהם בן הגר"א, שם)