מכירה פומבית 9 ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב"ד, יודאיקה, ועוד
11.1.21
רחוב אברהם פררה 1, ירושלים, ישראל

המכירה תתקיים ביום שני, כ"ז בטבת תשפ"א, 11 בינואר 2021, בשעה 19:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה

פריט 30:

יומן יומי שנכתב בידי יהודיה בגרמניה הנאצית תחת רדיפות הנאצים. דצמבר 1938

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $900
מחיר פתיחה:
$ 300
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד

יומן יומי שנכתב בידי יהודיה בגרמניה הנאצית תחת רדיפות הנאצים. דצמבר 1938


5 דפים מתוך מחברת 'יומן' מכותבת לא מזוהה המתארת את רדיפות הנאצים ואת ההתעללויות ביהודים בברלין, תהלוכה נאצית עליה היא צופה מחלון ביתה, ואת הדאגה לבעלה שעזב את ביתו ועדין לא שב. היומן כתוב ברצף תוך כדי ההתרחשות עם מחיקות ותיקונים בצורת קו שהעבירה הכותבת על מלים או משפטים אותם תיקנה כפי הנראה תוך כדי כתיבה. הקטע שלפנינו נכתב ב 14 בדצמבר 1938. יומן מרטיט. עברית.


תחת הכותרת - 14 בדצמבר 1938 פותחת הכותבת: "... מטרות עוז חותכים בזעף על המדרכות החלקות... וחודרות בעד זגוגיות חלונות הראוה המנופצים אשר לחנויות היהודים... אני משקיפה מחלון דירתי אשר בגרנדיר שטרסה... במקום שם היתה אך אתמול חנות שכננו היהודי עומד עתה איש פלוגת הסער... אני מתבוננת היטב, הוא איננו מרגיש כי אני מחפשת זיק של תאר אדם בפניו, אך חפושי לשוא... לפתע מרים הוא את עיניו למעלה ישר אל מול פני חלון חדרי, אני מצליחה בעוד מועד להתחמק ממבטו ולהסתתר מאחורי הוילון... השומר הנאצי מוריד לפתע את עיניו מחלוני ומתמתח להרים את ידו במועל יד, לא הבנתי תחילה את פשר הדבר..." בהמשך מתארת הכותבת כיצד הרחוב מתמלא בפלוגות של נאצים צועדים במעלה הרחוב "הייל זיג", "הייל זיג" (זאת היתה הסיבה שהשומר הרים את ידו במועל יד), וכיצד ילדיה הקטנים מזנקים לעבר החלון לצפות בתהלוכה, ולמעשה נהנים ממנה כילדים, וכיצד היא עצמה סולדת מהמראה של ההמון הנאצי הפוסע ברחוב, ומתאמצת שלא ליהנות ממנו בעצמה. הכותבת מתארת את דאגתה לבעלה אשר יצא מהבית ועדין לא שב: "בעלי יצא זה לא מזמן לרחוב ואיך יפלס דרכו עתה חזרה הביתה דרך המון שונאים נאצים". הכותבת מוסיפה ומתארת כיצד בסוף התהלוכה היא רואה מחלון ביתה חיילים נאצים מכריחים יהודים לנקות את הרחוב: "את הילדים אני מסלקת מאצל החלון ומכניסתם לחדר הפנימי... אני חוזרת שוב לחלון, הנאצים זורמים, עדיין צועדים לבסוף מופיע מאסף התהלוכה. עם הופעת המאסף מתחילה הדאגה הסתומה לבעלי לכרסם שוב את לבי... בקצה הרחוב מופיעה קבוצת יהודים ואחריהם שוטרים נאצים עם מגלבים... בידי היהודים מטאטאים, כנראה הובאו לעבודת ניקוי אנוסה, היהודים מתחילים בעבודה ומעל גביהם עומדים הנאצים המשגיחים בשבע עיניים, כי הניקוי יוצא לפועל בתכלית השלמות...". בהמשך מתארת הכותבת כיצד מכים הנאצים ביהודים וביניהם את "הרב הזקן של הרובע", ומוסיפה: "אני עוזבת את החלון ומשליכה יהבי על אלקים כי יחזיר לי את בעלי בשלום... אך גם בפנים החדר אין מנוחה ללבי". בהמשך הכותבת מתארת כיצד לבסוף בעלה שב הביתה מאוחר בלילה, חבול במכות: "בא הלילה, אני משכיבה את ילדי, אך לבעלי אין עוד זכר... לבי עומד להקרע מרוב פחד ודאגה אינני מבחינה כבר בזמן העובר - בשלש אחר חצות דפיקות בדלת. בלאט נכנס בעלי לדירה, לבי יוצא מרוב שמחה, הנני זוכה לפחות לראותו חי. סימני המכות על גוו טריים עדין". ומתארת את אשר סיפר בעלה כיצד חטף מכות מחיילי הגסטפו אשר הכריחו אותו לבצע עבודות כפייה, והכוהו. 


גרנדיר שטראסה (Grenadirstrasse) - ביתה של הכותבת הינו רחוב יהודי בברלין ברובע Stadtteil Spandauer בו ישבו היהודים מאמצע המאה ה־19. בזמן הכיבוש הנאצי, לא הרחק משם היה ממוקם מטה הגסטאפו.  


הדפים כתובים בגוף ראשון, וניכר שהינם חלק קטן מכלל הדברים שנכתבו (סימני תלישה של דפים רבים בחלקו העליון של היומן, סוף היומן נחתך באמצע תיאור). כאמור זהות הכותבת לא ידועה לנו.


[5] דף בסה"כ. הדף האחרון נחתך באמצע השורות וחסר ומופיעות בו כ - 5 שורות בלבד. מחברת יומן 30x20 ס"מ. 4 דף מנותקים. מצב כללי טוב.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא