מכירה פומבית 162 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
יום שבת, 25.6.16 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח
המכירה הסתיימה

פריט 88:

אורי ריזמן
1991 - 1924

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $46,000
הערכה:
$ 45,000 - $65,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

1991 - 1924
נוף 1 (כחול)
שמן על בד,
146X90 ס”מ,
חתום

הציור הזה נוצר, ככל הנראה, בין סוף שנות ה- 70 לתחילת שנות ה- 80 . דרגת ההפשטה הגבוהה, המינימליזם המוגבר, דרגת השחרור של הכתמים הצבעוניים ומהירותן של הנחות הצבע – כולם גם יחד מסגירים את התאריך המשוער. אף השוואה לציורי נוף מקבילים מאותה תקופה מאששים את הבחנתנו. אורי רייזמן נמצא אז בשיא גיבוש שפתו הקולוריסטית-לירית: שלוש יחידות – אדמה חרבה, שדה מלבלב, שמים. מרחבי ארץ ושמים פתוחים עד לאינסוף ומקנים לציור ממד של ”נשגב”, אם לא של מיסטיות, שאובחנה לא אחת בעבר ביצירת רייזמן. הגוונים נקיים, מופרדים האחד מהשני ללא קווי-מִתאר ותוך הותרת המשטחים באמורפיות. רק במבט שני קולטת העין את התגרות הקטע האדום הצר ה”רוכב” מימין על גב השדה הירוק, או את שמץ הוורוד-סגול המגיח משמאל לתכלת-הרקיע כמתגרה בה אף הוא. ”קר” מלמעלה, חם ולוהט מלמטה, ובתווך – המרחב הירוק המגשר. אקספרסיוניזם כמעט ”דיוניסי” של הלהט התחתון מתעמת עם הליריות של המרחב השמימי. ציור של ”מגעים” מעין-ארוטיים: שטחים צבעוניים נושקים זה לזה, נוגעים-
לא-נוגעים, מתנגדים, מתקרבים, טבע מיוחם. וברמה הציורית, ציור ”נושם”, הבד נותר גלוי ובלתי מטופל בחלקו. ציור ”אטיודי”, כמעט במסורת התביעה הזריצקאית (הנענית עתה על ידי אחד ממבקריו הגדולים של זריצקי בשנות ה- 50). ציור מופשט? ציור פיגורטיבי? אין כמו רייזמן לבטל את הבינאריות הזו, ואין כמו רייזמן לאשר ערכים ציוריים טהורים, מבלי לוותר כהוא זה על המגע החי עם המקום הישראלי. הרי לנו אפוא מקרה רייזמני מובהק ואיכותי של מבע רגשי-יצרי בלתי- אמצעי ושל מאמץ עליון לתפוס את ”מהות” הנוף. ובמילותיו של יגאל צלמונה ב- 1983 : ”...לצייר את הקשר שלו-עצמו עם הטבע והאדם עד כדי רצון להתערות ולהתערב בטבע באופן פיסי (...) התפישה הארוטית שלו את יחסיו עם המציאות (...) ואת יחסי רכיבי המציאות זה אל זה(....): תפישתו את מצב היצירה כרגע של הארה אינטואיטיבית המאפשרת חדירה אל מעבר לקרוםהקשה של מושא ההתבוננות, והיות מצב זה מאופיין בהתרגשות אכסטאטית...”
גדעון עפרת

מקור: עיזבון האמן.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא