נחום גוטמן
1980 - 1898

1980 - 1898
נוף,
שמן על בד
50X65 ס”מ,
חתום.

מקוריות הציור אושרה ע”י פרופ’ חמי גוטמן, בנו של האמן.

מקור: משפחת האמן בארה״ב.

אילו היו שואלים אותי, הייתי ממקם את הציור הזה בין 1933-1932 , וזאת בדין משיחות המכחול הרכות, שמרבות לנקוט בלבן במטרה לרכך עוד יותר את המרכיבים החזותיים. אנחנו מכירים את השפה המכחולית הזו מציורים ידועים של גוטמן (דוגמת ”נערה עם חמורים” מ- 1933) אך גם מהתפנית הציורית של ראובן רובין לקראת 1930 . כי גם ראובן אימץ באותה עת (בהשפעת ציורי זיגמונד מנקס, הפאריזאי-יהודי?) את ההלבנות ה”מלטפות”. נחום גוטמן דינאמי יותר מראובן ב”ליטופי” המכחול שלו, תוך שהוא מאשר תנועה אורגאנית ומשיחות קצרות, פוסט- אימפרסיוניסטיות, בדרך לאקספרסיוניזם הפאריזאי-יהודי שיכבוש בקרוב את ציוריו משנות ה- 30 . מלבד שפת המכחול המובחנת, גוטמן מציע לנו בציורו הנדון ”מעדן” ארצישראלי ערב לעין: אביביות, אשר שמץ אפורי שמים לא יצליח לפוגגה; בית נחבא, שרק גגו האדום ושמץ חלונותיו חשופים לעינינו; שדה עתיר עשב, שבועות ספורים בטרם יצהיבוׄ הקיץ; פרדס רחוק (הסוגר על בית מיניאטורי ”סודי” נוסף): קטע קיר-אבנים משמאל, שעשוי אולי לרמז על באר; ויותר מכל, צמד העצים העבותים והענֵפים, המזכירים עצי שקמה, גם אם אין הם כאלה. השניים הללו הם ”גיבורי” הציור, שני ”עמודיו” התומכים, המקיימים מתח ”זוגיות” בין מופע ה”חיזור” של העץ השמאלי, שכאילו יוצא במחול בענפיו, לבין העץ הימיני העצור והמכונס יותר והמשחק בתפקיד ה- hard to get , אם לנקוט במונחי החיזור בן- מננו... המתח ה”ארוטי” הזה בין השניים משתלב בנועם הרמוני עם הארוטיות הרגועה של הנוף כולו, על עגלגלות ”קימוריו” ועל, כאמור, מכחולו המלטף. הבית החבוי במרכז תורם אף הוא את חלקו ליחסי הגילוי-כיסוי של שאר המרכיבים. דומה, שציורנו הנוכחי הוא גרסה מאוחרת יותר, גם אם שונה, לציור ”נוף בשפלה”, שגוטמן ציירו ב- 1925 בקירוב, וגם בו שני עצי שקמה עבותים נטועים משני עברי בית בודד עם גג אדום ולרקע גבעות רחוקות. כך או אחרת, הציור הנוכחי הוא עבודה משובחת ובלתי מוכרת של נחום גוטמן, ייצוג של חמדת ארץ שהייתה או לא הייתה.
גדעון עפרת