"ואברכו שיזמין לו הקב"ה זיווגו ההגון לו" מכתב יחודי במיוחד בקבלהבעניין התפילה לאתרוג נאה בט"ו בשבט. מהמקובל ...

"ואברכו שיזמין לו הקב"ה זיווגו ההגון לו" מכתב יחודי במיוחד בקבלהבעניין התפילה לאתרוג נאה בט"ו בשבט. מהמקובל רבי משה יאיר וויינשטאק למקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ. ירושלים, תשכ"ח (1968). אודות מאמריו של בעל הסולם ועוד.

תוכן: מזכיר שהיום הוא ר"ה לאילנות [ט"ו בשבט], ושמע חידוש ממרן זצ"ל – [כנראה הוא ניהו בעל הסולם זי"ע], אך כתבו והשאילו לידידו רמ"ב –[למברגר?], ולא החזירו ואין בידו העתקה, ומוסיף בזה"ל, "וכמדומה שכבר כתבתי לו כי באם הייתי רושם כל התורות של מרן אזי היה לנו ספרים חדשים מופלאים". כן מבאר את הענין בתפילה לאתרוג נאה בט"ו בשבט, מבקש עוד להזכיר את אחיו החולה בארה"ב.

בסיום מכתבו הוא מברכו, "ואברכו שיזמין לו הקב"ה זיווגו ההגון לו". [כידוע שהמקובל הרב ליבוביץ לא נשא אשה, היה מאורס לפני השואה, אולם לאחר שכלתו נספתה בשואה, נשאר באלמנותו עד סוף ימיו].

רבי משה יאיר וינשטוק - (תרנ"ט - תשמ"ב). היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות לעלוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, . היה מתלמידיו הבולטים של "בעל הסולם", רבי יהודה לייב הלוי אשלג. מייסד מתיבתא "תורת חסד".

המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ - (תרפ"ב-תש"ע), נולד בעיר סאטמר, למד אצל הרה״ק רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה" והסתופף בצילם של הרבה מצדיקי דורו. ניצל בנס מאושוויץ ברגע האחרון. עלה לארץ והתקרב לאדמו"ר "בעל הסולם" ועוד גדולי המקובלים. כמו כן עמד בקשרים ידידות עם גדולי הדור, האדמו"ר מבעלז, האדמו"ר רבי מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אשר העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, והתפרסם שמו כאיש מופת ומחולל פלאות. היה גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר, ומכתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים ח"א", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד.

מפרט: [1] דף כתוב על ב' צידיו. על נייר מכתבים רשמי.

27.5*22 ס"מ.

מצב; סימני קיפול, כתמים קלים.