מכירה פומבית 26 מכירת אמנות, אספנות ועיצוב הבית
28.11.20 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 רחוב בודנהיימר 5, ל אביב.

בכל יום נוסיף כ- 10 פריטים לפחות עד יום המכירה!

לחלק מהפריטים חסר פרטים ואנחנו עובדים קשה כיד להשלים את זה בהקדם.
אוסף פרטי אספנות שונים, אמנות, ארץ ישראל ועוד...
במכירה זו ניתן לרכוש פרטי אספנות שונים.
המכירה מתחילה במחירים אטרקטיביים
ניתן יהיה לבקש תמונות נוספות של הפריטים במספר: 050-9441515
לא יהיה ניתן לבטל הצעות,
משלוחים בעלות שליח, או משלוח רגיל בדואר.
משלוחים לכל הארץ, עם שליח פרטי ב- 60 ש"ח (תלוי משקל)
בנוסף ניתן לקבל משלוחים בדואר רשום.
תשלום ואיסוף עד 7 ימים מיום המכירה, כמו כן בית המכירות גמיש עד חודש ימים מיום המכירה למקרים חריגים.
לקוח שלא יאסוף את הפרטים שרכש תוך חודש ימים או ישלם עבורם, יחסם ללא אפשרות לשוחח על כך והפריטים שרכש יבוטלו ויחזרו לבעליהם!
***שימו לב, בקטלוג מכירה זו לא מופיע תיאור של מצב העבודות. יש לפנות לבית המכירות לקבלת דו"ח מצב.

המכירה הסתיימה

פריט -3:

אירן אברט - ללא כותרת

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $140
מחיר פתיחה:
$ 100
הערכה:
$600 - $700
עמלת בית המכירות: 20% לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

אירן אברט - ללא כותרת
שם האמן: אירן אברט (AWRWT)
שם היצירה: ללא כותרת
טכניקה: שמן על בד
פרטים: חתום וממוסגר
מידות ללא המסגרת: 79X53 ס"מ

אודות האמנית:
אירן אברט, לבית שפיקר (Spicker) נולדה בברלין בשנת 1921 למשפחה יהודיה, והיתה הצעירה בשלושת הילדים. אימה נפטרה בשנת 1927, כשאירן היתה בת שש. בשנת 1937, נאלצה להפסיק את לימודיה בבית הספר התיכון, בשל חוקי הגזע בגרמניה הנאצית. משלא יכלה להשלים את חוק לימודיה שלח אותה אביה ללמוד רישום, ציור ושיקום יצירות אמנות ( רסטורציה ) אצל צייר יהודי. בין תלמידיו היו יהודים גרמנים לא מעטים שידעו שתוך זמן קצר יהיה עליהם לעזוב את גרמניה, וכי עליהם לרכוש מקצוע שיאפשר להם להתקיים במקומות אחרים.
עם החמרת המצב, בעקבות "ליל הבדולח" ( נובמבר 1938), החליט דודה לעבור לבלגיה. ב-1939 הוחמר המצב – אביה פוטר מעבודתו והמשפחה נאלצה לעזוב את דירתם. עקב כך ניסה אביה לשלוח את אירן ואת אחותה לבלגיה באמצעות מבריחי גבול. בפעם הראשונה המבריח התגלה כסוכן כפול, והן נשלחו חזרה מאאכן (Aachen) לברלין. לאחר שבועיים היה נסיון הברחת הגבול השני, שהצליח. אברט עבדה אצל משפחה יהודית הולנדית כעוזרת בית, ומאחר ואכלה ולנה שם, הצליחה לחסוך כסף כדי ללמוד אמנות ב"אקדמיה המלכותית לאמנויות יפות" (Académie Royal des Beaux-Arts) בריסל. לאחר מספר חודשים הצטרף אביה, מצבה הכלכלי הוקל, היא עזבה את מקום העבודה, ולמדה
לימודים מלאים במקום הקורסים החלקיים שלקחה עד כה. בתקופה זו עסקה בעבודות רסטורציה מזדמנות וציירה דיוקנאות לפי הזמנה.
עם תחילת מלחמת העולם השניה (ספטמבר 1939) החלה אברט את לימודיה באקדמיה לאמנות ומשך חודשים אחדים לא השתנו כלל חייה. רק עם כיבוש בלגיה על ידי הגרמנים ( מאי 1940 ) השתנו הדברים לרעה. היא גרה עם אביה בבית עם הדוד ושני בניו. שני הבנים וגיסה נשלחו למחנה בצרפת בשל היותם בעלי אזרחות גרמנית. למרות זאת המשיכה אברט בלימודיה ואף רכשה לה ידידים חדשים. לאחר מכן מצאה אברט מסתור בחווה חקלאית, ווטרלו (Waterloo), אצל משפחה לא יהודיה, שהיתה קשורה למחתרת. בינואר 1943 נאלצה לחזור לבריסל, שם חיה עם תעודת זיהוי מזוייפת - לפיה היתה אישה נשואה ואם לשני ילדים. היא הצליחה לשכור עליית גג, בלא שהודיעה למשטרה על המצאה. לבעלת הבית שלה ספרה כי נאלצה לברוח מבעלה משום שהיכה אותה. היא התקיימה מעבודות שיקום לפסלי עץ.
מלשין יהודי דיווח עליה, והיא נאסרה ע"י הגסטאפו. אברט לקחה עימה תיק עם דברי אוכל וכן כלי ציור. בהיותה במעצר במרתפי הגסטאפו בבריסל רשמה, ומאחר ולא היה לה אובייקט אחר לציור - רשמה את כף ידה (ראה יצירה ). היא הובלה לחקירה, במטרה שתגלה את מקום מסתורו של אביה (שהיה אף הוא בבריסל ). אביה של האמנית נלחם בצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה, נפצע ברגליו והיה לנכה-דבר שלא מנע את היותו נרדף על ידי השלטונות הנציונל- סוצליאליסטים. אברט סרבה לגלות את מקום המסתור, העינויים הוגברו והיא הועברה לחקירה על ידי הרטמן (Hartmann 20), אולם היא לא שולחה בו. הרטמן, מפקד הגסטאפו, ביקר במחנה ופגש אותה בבית המלאכה, שם אמר לה: "יכולתי לדעת היכן מסתתר אביך". או אז נודע על כישוריה האמנותיים והיא הועברה לעבוד ב"סדנת האמנים" (Malerstube) ועד לסוף המלחמה עסקה שם בעבודות גרפיקה שונות בשרות הגרמנים. עיסוקה זה איפשר לה לצייר ולרשום- כשהיא עושה זאת בעיקר בעפרון, אך גם בצבעי מים ובשמן.
ב"סדנת האמנים" פגשה בפליט יהודי מפולין, עזריאל אברט, שלימים היה לבעלה. אמן נוסף שהכירה בסדנה היה הרברט פון לדרמן-ויטמברג, פסל, שהיה ממשפחה אצילה ובעל שורשים יהודיים. אירן ועזריאל אברט התיידדו עם אמנים נוספים במחנה, לאון לנדאו וסמילוביץ', אשר מתו במחנות המזרח. בני הזוג ניסו לשחד קצין גרמני במטרה למנוע את שילוח סמילוביץ'- ולא רק שהעלו חרס בידם אלא גם כמעט והועלו לרכבת השילוחים עקב זאת. ז'אק אוקס, היה אמן אחר, עמו התיידדו בני הזוג במחנה. לאחר המלחמה עלו בני הזוג לישראל והקימו את ביתם בצפת, שם המשיכו בפעילותם האמנותית בסטודיו ברובע האמנים. כיום הם מחלקים את זמנם בין ארה"ב וישראל.
באוסף האמנות ב"בית לוחמי הגטאות" מצויות יצירותיה של אברט מתקופת היותה במחנה מאלין, וכן מתקופת שהותה בבריסל לאחר המלחמה בחברת יתומים שהוריהם שולחו לאושוויץ, בעוד הם חיו בבלגיה במסתור. יצירות אלו, המתארות אספקטים שונים של החיים במאלין וכן דמויות של כלואים בו, נתרמו על ידי האמנית.
מקורות:
עדות אירן אברט, בית לוחמי הגטאות
(ללא תאריך).
ארכיון מוזיאון השילוחים והרזיסטאנס,
מאלין (מכלן), בלגיה
ראיון עם ד"ר פנינה רוזנברג,
אוגוסט-ספטמבר 2000
אתר לוחמי הגטאות.
  

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא