מכירה פומבית 7
פריטים נדירים ומיוחדים
19.4.16
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
הרב מימון 2, ירושלים
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 41:
אלבום ובו למעלה מ-150 צילומים איכותיים ויפהפיים של צלם צרפתי - ירושלים וארץ ישראל, 1925 - כולל צילומים נדירים ביותר ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,300
מחיר פתיחה:
$
800
עמלת בית המכירות:
19%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
אלבום ובו למעלה מ-150 צילומים איכותיים ויפהפיים של צלם צרפתי - ירושלים וארץ ישראל, 1925 - כולל צילומים נדירים ביותר של התגובה הערבית לביקור בלפור בארץ, ושל פתיחת האוניברסיטה העברית
ליד רבים מהתצלומים כיתובים בצרפתית שמבארים את הנראה בהם.
הצהרת בלפור הביעה את האמת הגדולה של שיבת ציון אחרי אלפיים שנות גלות. ההצהרה שממשלת הוד מלכותו, ששלטה אז בארץ ישראל, רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, הייתה המסמך המכונן של הקמת המדינה היהודית. המוני היהודים ראו בהצהרה הזו את שופרו של משיח. נציגי העמים בסן רמו הכירו בהצהרה זו. שמו של בלפור נישא בפי כול. הרי הוא ככורש בשעתו, שדבר ה' בפיו לגאול את ישראל. בלפור ולויד ג'ורג', כמסורת העם האנגלי, אכן הושפעו מאוד מהתנ"ך. בלפור הדגיש גם את חובת התרבות הנוצרית ליהדות.
התמנות סר הרברט סמואל היהודי לנציב עליון הייתה המשך הפלאות: מושל יהודי בארץ ישראל!
בשנת 1925 הגיע התגשמות החזון הציוני לשיא: הקמת אוניברסיטה עברית בירושלים. לורד בלפור, שייצג יותר מכול את הנס הקורם עור וגידים, בא לארץ ישראל במיוחד לרגל פתיחת האוניברסיטה. הוא ביקר בתל אביב ובמושבות הארץ, וכמובן ישב על בימת הכבוד בפתיחת האוניברסיטה.
ביאליק הכריז: בטוח אני, כי אלפי ישראל הנקהלים פה ועמם רבבות אלפי ישראל בכל קצוי תבל - לב כולם הרועד עתה מגיל יגיד להם, כי החג אשר יוחג היום במקום הזה איננו חג אשר בדה אותו מלבו מי שהוא, כי אם יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו. בטוח אני, כי עיני רבבות אלפי ישראל, הנשואות עתה מכל תפוצות הגולה אל ההר הזה, מאירות עתה בזוהרי תקווה ונחמה, ולבם ובשרם ירננו ברכת תודה לאל חי, ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אצל הערבים הצהרת בלפור הייתה מקור לאבל. היה בה כדי להרחיק מהם את החלום של האימפריה הערבית שעד הים. בואו של בלפור לארץ ופתיחת האוניברסיטה נתפסו גם הם אצל הערבים כניצחון גדול של הציונות, והם הניפו דגלים שחורים לאות אבל.
וכך נכתב בספר "ימי הכלניות": "...ערביי ישראל הכריזו על שביתה כללית; על הבתים הונפו דגלים שחורים. 'האם לא ניתן לפתוח את האוניברסיטה בלי שהעולם המוסלמי כולו יתאחד נגדנו?' כתב מגנס לאחד העם. על כן הסתייג גם מבואו של בלפור. זה מחייב להקיף את המקום בכוחות צבא ומשטרה... לא היה איש שסימל יותר מבלפור את התחייבות האימפריה הבריטית לסייע בהקמת מדינה יהודית... [בטקס] בלפור הניף את ידיו אל השמים בדברו... הוא נראה כנביא..." (תום שגב, ימי הכלניות, עמ' 179-181).
באלבום שלפנינו תצלומים נדירים ביותר של האבל הערבי והנפת הדגלים השחורים.
באלבום תצלום בית "ועדת ההגנה של האסלאם" של המועצה המוסלמית העליונה ("le comité de défense de l'islam"), שעליו מונפים דגלים שחורים. מתחת לצילום כתב הצלם: "...בעת ביקור בלפור". בראש המועצה עמד המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, מגדולי צוררי היהודים במאה ה-20.
בית זה בשכונת מורשה (מוסררה) קיים עד היום, ומשמש כיום את בית הספר לצילום, ברחוב ע"ח 9.
באותו עמוד תצלום מטקס פתיחת האוניברסיטה, שבו נראה חייל בריטי המאבטח את האירוע.
כמה עמודים לאחר מכן מופיע תצלום של אדם ערבי רוכב על סוס ובידו דגל שחור, וכן תצלומים של חגיגות "נבי מוסא" - חג העלייה לרגל שחוגגים המוסלמים מדי שנה. בתצלומים נראים המוני מוסלמים עם דגלים שחורים בידיהם.
בתצלום נוסף מעניין נראה תור ארוך של אנשים הממתינים ליד הבית של "המועצה המוסלמית העליונה".
בהמשך האלבום תצלומים רבים ואיכותיים של אתרים בירושלים, וביניהם: שער הזהב, שער יפו, סמטאות העיר העתיקה, מגדל דוד ועוד אתרים רבים.
בהמשך האלבום תצלומים רבים ויפהפיים של נופי צפון הארץ: הגליל, טבריה, יריחו, קיסריה, ירדן, מדבר יהודה, כפר נחום - שרידי בית הכנסת העתיק, ועוד.
תצלומים נוספים מעניינים: משפחות ערבים ובדווים בנצרת שבגליל, תצלום הכהן הגדול השומרוני, תצלומים מתוך כנסיית הקבר הקדוש, תצלום מסגד עומר שעל הר הבית ותצלומים של נזירים בחצר מנזר.
כמו כן ישנו תצלום של הלוויה יהודית. לא נתברר לנו עניינה.
ישנם אף תצלומים מביירות ומאלכסנדריה.
התצלומים כולם איכותיים מאוד, ונשמרו במצב טוב מאוד.
אלבום עם כריכת בד מקורית.
