כתב-יד, "תשובה" ארוכה מבעל ה"ישמח משה" – קטע מעניין שלא נדפס: "...הנני תמיד אסקופה הנדרסת מוכן להשיב לכל שואלי דבר ...

כתב-יד, "תשובה" ארוכה מבעל ה"ישמח משה" – קטע מעניין שלא נדפס: "...הנני תמיד אסקופה הנדרסת מוכן להשיב לכל שואלי דבר כאשר ישאל איש בדבר אלקים" – הגהה ארוכה חתומה בכתב-ידו של נכדו ותלמידו האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט – סיגט, תרכ"ו

כתב-יד, ארבעה דפים (שמונה עמודים), תשובה בענייני פילוסופיה וקבלה, מאת הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – בעל ה"ישמח משה". כתיבת סופר. עם הגהה חתומה בת 10 שורות בכתב-ידו של נכדו ותלמידו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט – בעל ה"ייטב לב". [סיגט, תרכ"ו? 1866?].
ארבעה דפים (עוקבים) בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בכל עמוד).
תשובתו של בעל ה"ישמח משה" שלפנינו עוסקת בביאור משפט סתום המופיע בהקדמת ספר הרוקח לרבי אלעזר מגרמייזא. ה"ישמח משה" מבאר את כוונת הרוקח בכמה אופנים – על פי דרוש, רמז וסוד. הוא מאריך לכתוב בעומק על עניינים שונים, כגון ענייני דביקות הנפש בהשי"ת בעולם הזה ובעולם הבא; שכל הפועל; השארת הנפש ומושגים שונים בקבלה. בתשובה זו מופיעים ציטוטים והפניות רבות לעשרות ספרי מחקר, פילוסופיה, דרוש וקבלה. בתשובתו הוא מעמת את דעות הפילוסופים בעניינים הנ"ל עם דעות המקובלים, ומוכיח את צדקת שיטת המקובלים.
בסוף התשובה שלפנינו הוסיף העורך, נכדו ותלמידו בעל ה"ייטב לב", בכתב-יד קדשו, הגהה בת עשר שורות, בה מסביר את כוונת ספר הרוקח באופן פשוט יותר, על פי מה שכותב הרוקח במקום אחר בספרו. ההגהה מסתיימת בחתימתו: "כנ"ל ייט"ב" [=כ'ן נ'ראה ל'י י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים]. בתוך ההגהה ישנו משפט שה"ייטב לב" העביר עליו קו למחיקה (משפט שאכן לא נדפס). במשפט המחוק מופיעה חתימה נוספת שלו. בגוף התשובה ישנם עוד מספר מילים וסימונים בכתב-יד קדשו של ה"ייטב לב" לצורך עריכה וסידור הקטעים להדפסה.
התשובה שלפנינו נכתבה בשנות רבנותו של ה"ישמח משה" בשינאווא (שיניווא), בין השנים תקנ"א-תקס"ח. בתחילת התשובה נכתב: "תשובה לעיר מלוכה ווארשי" [ווארשא]. התשובה נדפסה לראשונה לאחר פטירת מחברה ה"ישמח משה" (תמוז תר"א), בלמברג, בסוף שנת תרכ"ו, בתחילת ספר השו"ת שלו "השיב משה", ובסופה נדפסה הגהתו של ה"ייטב לב". קיימים שינויים קלים בין הנוסח הנדפס לנוסח שבכתב-היד שלפנינו, הן בגוף התשובה של ה"ישמח משה" והן בהגהתו של ה"ייטב לב".
בנוסף לכך, בתשובה שנדפסה הושמטה פיסקה שלמה על ידי העורך, ה"ייטב לב". פסקה זו מופיעה בסוף התשובה שלפנינו. בעל ה"ישמח משה" כותב: "אין דרכי להשיב בענינים כאלה [של תורת הנסתר] במכתב, רק מפה לאוזן. רק בגופי הלכות בדין גיטין וחליצה, ועיגונא דאתתא, וסוטה, ואו"ה [=ואיסור והיתר], ודיני שבת וי"ט [=ויום טוב], ודיני ממונות, וכדומה בשאר הלכות, הנני תמיד אסקופה הנדרסת מוכן להשיב לכל שואלי דבר, כאשר ישאל איש בדבר אלקים, וח"ו למנוע בר". על פיסקה זו הועבר קו למחיקה על ידי ה"ייטב לב". למיטב ידיעתנו, פיסקה זו לא נדפסה מעולם.
ה"ייטב לב" ירש את כל כתבי זקנו ה"ישמח משה" (כתבים שלא היו ערוכים ומוכנים כלל לדפוס) וארגן את העתקתם, סידורם ועריכתם לדפוס, עם הגהותיו והערותיו. בין השנים תר"ט-תרכ"א הוציא לאור את חמשת הכרכים "ישמח משה" על התורה. על שאר כתבי זקנו הפקיד את חתנו רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד גורליץ, שערך והדפיס את השו"ת "השיב משה", ואת נכדו רבי משה דוד אב"ד לאפאש, שערך והדפיס את "תפלה למשה" על תהלים, ו"ישמח משה" על נ"ך.
[4] דף (8 עמ'). דפים עוקבים. 42 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.

האדמו"ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר, ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש, ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. במחצית ימי-חייו הראשונה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל ה"חוזה מלובלין". אצל "החוזה" נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר לבו היה מהסס בעניין הקמיעות האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, ותשובותיו נדפסו בספר "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.

האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.