ספר ישמח משה – על חמישה חומשי תורה – מהדורות ראשונות של כל החלקים – לבוב, תר"ט-תרכ"א – כרך בראשית, העותק של רבי ...

ספר ישמח משה – על חמישה חומשי תורה – מהדורות ראשונות של כל החלקים – לבוב, תר"ט-תרכ"א – כרך בראשית, העותק של רבי עמרם בלום, בעל ה"בית שערים" – חתימות והגהות
סט שלם (חמשה חלקים בחמשה כרכים) של הספר ישמח משה על התורה, דרוש ומוסר, חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861.
מהדורות ראשונות של כל חמשת החלקים, עם שער נפרד לכל חלק. בראש חלק במדבר ובראש חלק דברים נדפסו הסכמותיהם של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז ושל העורך, נכד המחבר, בעל ה"ייטב לב" מסיגט.
בכרך בראשית, בדף הבטנה הקדמי, רישום בעלות המעיד שהספר שייך לרבי עמרם בלום, בעל ה"בית שערים": "שייך לכבוד הרב הגאון הגדול האמיתי קדוש וטהור מרנא ורבנא כקש"ת מהו' עמרם בלוהם נ"י האבדק"ק חוסט והגליל". מתחתיו רישום אחר המעיד שהספר שייך לבנו רבי משה נחום בלום "דומ"ץ דפק"ק אראדעא יע"א", בכתב-יד בנו של רבי משה נחום – רבי שמואל שמעלקא. בדף זה, בדף השער ובדף האחרון, חותמות בעלות של רבי משה נחום בלום, עם הכתובת: "משה נחום בלוהם בהגאון מוה"ר עמרם זצ"ל דומ"ץ דק"ק גראססוורדיין תע"א". בדף לו/1, הגהה בכתב-ידו של רבי משה נחום, חתומה "מנ"ב" [=משה נחום בלוהם].
בכרך שמות, חותמות באותיות לטיניות במספר דפים: "א.ל. [=אהרן לוי] גרין". הגהות בכתב-יד בדפים עג/2, עז/1, עז/2 (בעמוד השער רישום בעפרון עם הזיהוי: "הגהות ר' אביש שפירא אב"ד הומענע").
בכרך ויקרא, מספר חתימות ורישומי בעלות, בהם של רבי ישראל אלימלך וערטהיימר מזבארוב.
בכרך במדבר, בעמוד השער, חתימת רבי אברהם אבלי כץ רפפורט הרטשטיין מאוהעל (ראה אודותיו להלן): "הק' אברהם אבלי כ"ץ ראפאפורט מאוהעל הארטשטיין".
בכרך דברים, חותמת באותיות לטיניות בסוף הספר: "יהודה הארניק".
המחבר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (הרב יוסף משה סופר, הגאון הקדוש בעל ישמח משה, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
הגאון רבי עמרם בלום (תקצ"ד-תרס"ז), מגדולי הפוסקים בהונגריה. בן-בתו של הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבום) אב"ד מאד וצפת. תלמידו המובהק של רבי מאיר פרלס אב"ד קרולי, ותלמיד ה"כתב סופר" וה"מחנה חיים". כבר בצעירותו התפרסם כגאון מופלג, ובשנת תרי"ח נתמנה לרב בעיר אלמשאד בהיותו כבן 22. בשנת תרכ"ד עלה לכהן ברבנות ה' מאד (עיר בה כיהן בעבר ברבנות סבו רבי עמרם חסידא). משנת תרמ"א אב"ד חוסט ומשנת תרמ"ג אב"ד ברטי-אויפאלו בה כיהן למעלה מ-25 שנה. נודע כאחד מגדולי המשיבים בהונגריה, בספריו שו"ת בית שערים נדפסו למעלה מ-1000 תשובות להלכה בארבעת חלקי שו"ע. ספריו נדפסו מחדש ע"י נכדו הגאון רבי מנשה קליין גאב"ד קהילת אונגוואר בארה"ב ובירושלים, שאף ייסד לזכרו את ישיבת "בית שערים".
רבי אברהם אבלי כץ הרשטיין-רפפורט (נפטר תרמ"ח), היה תלמידם של ה"ישמח משה" וה"דברי חיים". התכתב בהלכה עם ה"דברי חיים", ה"כתב סופר" וה"ייטב לב", והיה מממוני קופת רבי מאיר בעל הנס.
חמשה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [1], קיז דף. כרך שני (שמות): צ דף. כרך שלישי (ויקרא): מב דף. כרך רביעי (במדבר): [1], מט דף. כרך חמישי (דברים): עב, [1] דף. 22-24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים בדף השער של הכרך הראשון, מודבקים בנייר דבק. בכרך הרביעי, קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער והדף שאחריו, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכות עור חדשות.