סט חומשים "היכל הברכה" קומרנא – למברג, תרכ"ד-תרל"ד – מהדורה ראשונה – ספר סגולה, עם הבטחת המחבר: "ומובטחני שכל מי ...

סט חומשים "היכל הברכה" קומרנא – למברג, תרכ"ד-תרל"ד – מהדורה ראשונה – ספר סגולה, עם הבטחת המחבר: "ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו, ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון, ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים...."
סט שלם של חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס ומפרשים, ועם פירושי היכל הברכה ואוצר החיים, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג, [תרכ"ד-תרל"ד 1864-1874]. דפוס פעסיל באלאבן. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר הקדוש, במשך כעשר שנים (סדר ההדפסה: במדבר, תרכ"ד; ויקרא, תרכ"ו; בראשית, תרכ"ט; שמות, תרל"ב; דברים, תרל"ד). חמישה כרכים.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים מקוריים מאת האדמו"ר המחבר: פירוש "היכל הברכה" – פירוש על פי יסודות הקבלה והחסידות על כל ענייני המסורה, חסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, ופירוש "אוצר החיים" על תרי"ג המצוות שבפרשיות, ובו מבאר בהרחבה על פי יסודות הקבלה והחסידות באיזה אות מעשרת הדברות רמוזה כל מצווה (על פי יסודו של רבינו סעדיה גאון המובא ברש"י בפרשת משפטים כד, יב). שני החיבורים מיוסדים על הקדמותיהם ויסודותיהם של האריז"ל והבעש"ט. בחיבוריו אלו מרבה המחבר לבאר את שורשי תורתם של האר"י והבעש"ט, וכיצד הם משתלבים יחד.
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקומרנא הם מספרי היסוד של ההגות הקבלית החסידית. חביבות מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
במכתבו של רבינו המחבר לחסידים המתגוררים בהונגריה, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "...ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
החומש כולל, מלבד תרגום אונקלוס, גם את פירושי רש"י ובעל הטורים, מסורה גדולה וקטנה, משכיל לדוד (פירוש על רש"י), מאת רבי דוד פארדו, ומנורת שלמה – פירוש על המסורה, מאת רבי אורי שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא (חתן הגר"א).
בכרך בראשית הגהות בכתב-יד, בכתיבה מזרחית [תימן?], ומספר הגהות בכתיבה אשכנזית (בהן הפניות לספריו הנוספים של המחבר). רישומים וחתימות בכרכים האחרים.
כרך בראשית: [1], רפג, [10] דף. חסר דף קדם-שער. הדף של הפטרת ויחי, בסוף הכרך, נכרך פעמיים. כרך שמות (ומגילת אסתר): [2], שכ, [45] דף. חסר אחד הדפים מדפי מגילת אסתר. כרך ויקרא (ומגילת שיר השירים): [2], ש, [11]; [4], טו-סב דף. כרך במדבר (ומגילת רות): [3], רכה, [15] דף. כרך דברים (ומגילת קהלת ואיכה): [3], ריא, [1], כו דף. חסר דף קדם-שער.
5 כרכים. 26.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כתמים (בהם כתמי רטיבות), קרעים ובלאי. בכרך בראשית – קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט, רובם משוקמים (בהשלמת נייר או בצילום). סימני עש (רובם קלים. במספר דפים עם פגיעה בטקסט). בכרך שמות – קרעים בדף השער, בדפים שאחריו ובדפים האחרונים. קרעים אלו חוזקו ברצועות עבות של נייר דבק חומצי, על חלקים נרחבים מהדפים (כתוצאה מכך כמה מן הדפים דבוקים מעט זה לזה). בכרך ויקרא – סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט. בכרך במדבר – קרעים חסרים בדף קדם השער, עם פגיעה במסגרת, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. בכרך דברים – דף השער והדף שאחריו מנותקים (כנראה הושלמו מעותק אחר). קרע חסר בדף השער. הדבקות נייר דבק לשיקום. חותמת. חיתוך שוליים עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. כריכות חדשות.
בכרך במדבר (שנדפס ראשון) נדפסה הקדמה. ידועים לנו שני ווריאנטים של ההקדמה. האחד, עם נוסח ארוך (שני דף ובהם שלושה קטעי הקדמה), והשני – עם נוסח קצר (דף הכולל קטע הקדמה אחד, ובצדו השני הסכמת רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב). לפנינו דף ההקדמה הקצר.