נהר שלום, אמשטרדם, תקל"ה 1775 - מהדורה יחידה - חתימות והגהות הרב מיכאל יעקב ישראל "ימי"ן", והרב ...

נהר שלום, אמשטרדם, תקל"ה 1775 - מהדורה יחידה - חתימות והגהות הרב מיכאל יעקב ישראל "ימי"ן", והרב אליעזר גאלמידי מחכמי תונס.

נהר שלום, על שולחן ערוך אורח חיים, מאת רבי שבתי וינטורה, אב"ד אספאלטרו, תלמידו של רבי דוד פארדו אשר נתן הסכמה לספר, מהדורה יחידה, אמשטרדם, תקל"ה  1775.

הסכמות רבות וחשובות: רבני חברון הרב יצחק זאבי והרב חיים רחמים באג'יו, הרב דוד פארדו, הרב יום טוב אלגאזי ועוד רבים, מרן החפץ חיים רבי ישראל מאיר הכהן מראדין מביאו רבות במשנה ברורה.

31 ס"מ. [6], רב דף.עותק נאה במצב מצוין, כריכה מקורית עם שדרת עור  קרע קל עם חסרון במסגרת דף השער.

חתימה קליגרפית יפה במיוחד ורישומי בעלות ולהרב אליעזר גאלמידי הי"ד.

'זה הספר שלי הוא הצעיר וזעיר מכל בני העיר ואינו נחשב למידי, אליעזר גאלמידי'

'ממני [?] הספר הזה ושלח לי במתנה מר אבי הי"ו. כל הגונב אותו יהי דן נח"ש קרוב"ץ, והקורא בו ברשותי ברוך יהיה. הצעיר אליעזר גאלימידי נר"ו.

הרב אליעזר גאלמידי מחכמי תוניס הי"ד עלה לירושלם , שימש כשד"ר ירושלם וצפת בארץ המערב. נהרג בכפר תונס והספידו רבי עזריאל אלחייך בספרו "חיים וחסד" (דרוש יד') ושם נאמר "אחד מן המתים בני ציון היקרים שד"ר הרב הכולל כמוהר"ר אליעזר גאלמידי שנתעלם מן העין בין כפר לכפר לא ידענו מה היה לו איש גבור חיל במלחמתה של תורה גבר בגוברין כרכא דכולא ביא שליח ציון אף צפת, רבי אליעזר הגדול בתורה ובמצוות...ויהי בדרך במלון נשבה... ולא ידענו אם חי או מת..."

הרב אליעזר גאלמידי הי"ד נרצח על ידי שודדי דרכים, הרב אליהו סידבון בנו של המקובל הרה"ג יוסף סדבון מחבר ספר אהבת ה' כתב קינה על הרב אליעזר גאלמידי בשנת תקס"ד.

חתימה והגהה בכתב יד קודשו של הרב החכם ר' מיכאל יעקב ישראל 'ימי"ן' 

הגהה : .....ובכאן [אפשר] לחלק בין קורי' בי"ד לקורי' בט"ו.... [כ]ימי"ן ס"ט.

'לפקע"ד דבריו דחוקים, דהרואה יראה להרב ב"א [ב]סי' ? הביא ראיה אמאי דנקט בש"ס חייב אדם לטהר עצמו ברגל, לאו רגל ממש, ומה [שכ]תב ועוד דמקרא וידבר [מש]ה את מועדי וכו'. עיין להרב כ"ח שם שם. ודו"ק, הצעיר ימי"ן.

חכם מיכאל יעקב ישראל 'ימי"ן'  נולד לאמו ולאביו חיים יהודה מיכאל ישראל בסביבות שנת תק"ן (1790) ברודוס, שהייתה אז תחת שליטת העות'מנים. חכם מיכאל יעקב ישראל למד מפי רבה של רודוס חכם אברהם הלוי. הוא שימש כשליח ציבור וכשוחט בעיר, ובשנת תקפ"א (1821), בהיותו בן 31, החל לשמש כרב הראשי של רודוס.

בכל שנה ביום ב' כסליו, הנהיג יום משתה ושמחה לו ולבני ביתו לאחר שבתאריך זה הספינה בה הפליג למצרים נטרפה, והוא ניצל מטביעה בים.בשנת תרי"ג (1853) עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם היה מועמד לתפקיד הראשון לציון, אך סרב לקבלו ולבסוף נתמנה להיות אב בית דין.חכם מיכאל יעקב ישראל נפטר בירושלים, ביום ז' אייר תרט"ז (1857). ספדו לו בירושלים, ברודוס ובאיזמיר.תשובותיו נדפסו בספר 'יד ימין', ודרושים שחיבר נדפסו בספר 'שנות ימין'. ואף רמז את שמו בשמות הבפר בראשי תבות 'ימי"ן'.