הסידור המסוגל לקבלת התפילות! סידור השל"ה - 'שער השמים', אמסטרדם, תע"ז 1717, מהדורה ...

הסידור המסוגל לקבלת התפילות! סידור השל"ה - 'שער השמים', אמסטרדם, תע"ז 1717, מהדורה ראשונה. 

סידור התפילה 'שער השמים' שחיבר הגה"ק ר' ישעי' הלוי הורוויץ בעל השל"ה הק'. אשר נתחבב על גדולי וצדיקי הדורות הקודמים, שהתפללו בסידור זה דווקא. משום יחוסו, חשיבותו, וסגולותיו. וכפי שכותב הגה"ק ר' יואל סירקיש - הב"ח, בהסכמתו לסידור, "אין ספק שכשיתפשט הסידור הזה בקרב ישראל כל מי שיתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". עובדה זו גרמה לכך שהסידור הזה הנו מבוקש ביותר.

אמסטרדם, תע"ז 1717.

הפירוש 'שער השמים' נתחבר על דרך הקבלה, במיוחד על פי תורת האריז"ל. הסידור כולל תפילות לימות החול וגם לשבתות ולמועדים, עם יוצרות וזולת, עם הגדה של פסח, סדר סליחות "של הגאון הרב הגדול מוהר"ר ישעיה סג"ל שנפטר בארץ ישראל, ותקנם לאומרם עליו ונאמרו עליו בשבעת ימי אבלו... אשר יסד אותם על דרך הקבלה...". יחד עם הפסוקים מופיע גם נוסח מיוחד של תפילות לעילוי נשמתו של השל"ה. בפתח הסידור הקדמת המחבר, בעל השל"ה, שנכתבה בהיותו בירושלים באחרית ימיו, ובה הוא מספר על השתלשלות חיבור הפירוש. כן נדפסה בספר צוואת המחבר בעניין הדפסת הסידור הזה, בה כותב, "עלה במחשבתי לחבר חיבור הקדוש הזה, כדי שיהיה נדפס ויתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפלות ישראל". בראש הסידור מופיעים הסכמותיהם של גדולי הדור ההוא, הגה"ק ר' יואל סירקיש - הב"ח, הגה"ק ר' יעקב אב"ד לובלין, והגה"ק ר' יום טוב ליפמן העליר בעל ה'תוספות יו"ט'.

כתב היד של הסידור נשמר אצל נכדי השל"ה עם ההסכמות המקוריות, ונדפס רק בעבור כמאה שנה מאז פטירת המחבר, על ידי נכדו, שהוסיף הקדמה ארוכה לסידור.

לפנינו אם כן מהדורה ראשונה של אחד מהסידורים הסגוליים והמפורסמים ביותר מאז ומעולם!

סטפנסקי ספרי יסוד 413.

הגה"ק ר' ישעי' הלוי הורוויץ נולד בשנת שי"ח בפראג לאביו הגאון ר' אברהם בעמח"ס "חסד לאברהם". למד בלובלין אצל הגה"ק המהרש"ל והגה"ק המהר"ם מלובלין. שימש ברבנות בערים פוזנא, מץ, פרנקפורט, וינה, ופראג. בשנת שפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בירושלים. לאחר מכן עבר להתגורר תקופה בצפת, ומשם עבר לטבריה, עד לפטירתו, בי"א ניסן ש"צ. חיבורו העיקרי הוא "שני לוחות הברית" ועל שם ספרו זה, נתפרסם שמו ה'של"ה' הק'. בארץ ישראל ערך גם את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן מפני שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים".

[4], שלה, קלט, קל, [1], נב דף, 20x14.5 ס"מ, חסר שער הראשון והושלם בצילום אמנותי, רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני, מספר דפים משוקמים באופן מקצועי, חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות במספר דפים, מספר דפים הושלמו מעותק אחר, כריכת עץ מקורית מחופה בעור עם אבזמים.