תגלית היסטורית! צרור מכתבים רבת גילויים בפרשייה ההיסטורית 'ירושלמי קדשים המזויף' אשר הסעירה את כל העולם ...

תגלית היסטורית! צרור מכתבים רבת גילויים בפרשייה ההיסטורית 'ירושלמי קדשים המזויף' אשר הסעירה את כל העולם היהודי. מאת המו"ל שלמה יהודה (אלגאזי) פרידלענדער.

צרור מכתבים המגלים חלק לא ידוע כלל בתוך כל הפרשייה ההיסטורית אשר טילטלה בשעתו את כל העולם היהודי. החלק הזה לא ידוע עד היום, ולא הופיע באף מאמר או ספר מחוקרי הפרשייה מאז ועד היום.

קצת רקע:

בתחילת שנת תרס"ו 1905, החל אדם שהציג את עצמו כ"שלמה יהודא אלגאזי המכונה פרידלנדר", אשר כתב לפני כן פירוש בשם "חשק שלמה" על מסכת יבמות של הירושלמי, ללקט משאר סדרי הירושלמי סוגיות וקטעים הקרובים לסדר קדשים. פרידלנדר סיפר שלידי אחיו שבטורקיה נפל בדרך מקרה, כתב יד עתיק של הירושלמי על סדר קדשים, והוא הורשה להחזיק בו אך זמן קצר, ולהעתיקו. פרידלנדר גרם לבעל בית דפוס ר' יעקב ווידער בעיירה סעאיני שבחבל סאטמר, טרנסילבניה, להאמין בתגלית ולהסכים להדפיס את הספר. הוא פרסם "קול קורא" המודיע לרבני הגולה על מציאת כתב היד, ועל הדפסתו הצפויה בשנת תרס"ז. פרידלנדר ציפה שה'מציאה' תתקבל בזרועות פתוחות, והוא ירוויח כסף רב ממכירת הספרים. אכן, רבנים ששמעו על 'גילויו' של הירושלמי האבוד, ובהם הגה"ק ר' שלום מרדכי שבדרון ה'מהרש"ם' מברעז'אן והגה"ק ר' אליעזר דייטש מבאניאהד, הוקירו מאד את הגואל, וכתבו המלצות חמות בשבחו של פרידלנדר.

לצורך הוצאות הדפסת הכרך הראשון, הצליח פרידלנדר, לגייס בכושר שכנועו המיוחד, את הגביר פרופ' שניאור זלמן שעכטער נשיא הסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק. אשר התלהב מאוד ממפעל הדפסת הירושלמי, והתחייב לתמוך בהדפסתו. ישנה התכתבות נרחבת בין פרידלנדר לבין שכטר, אשר פורסמה במשך השנים, בספרים ומאמרים החוקרים את הפרשייה. בו מתגלה הקשר ביניהם, בתמיכתו הכספית של שכטר מחד, ובהתחייבותו של פרידלנדר לספק את הכת"י המקורי של הירושלמי לסמינר שבהנהלתו של שכטר מאידך. ההתכתבות הזאת נמשכת בין חודש אדר תרס"ו, לפני הצאתו של הכרך הראשון, ועד לחודש תשרי תרס"ח, כחודשיים בלבד לאחר הוצאתו לאור של הכרך הראשון.

בשנת תרס"ז התפרסם הכרך הראשון של הירושלמי המזויף על המסכתות 'חולין ובכורות' שבסדר קדשים, מלווים בפירוש שכתב פרידלנדר, ובעלילותיו המומצאות של כתב היד. בתחילתו הקדיש ברכת תודה מיוחדת לשכטר על עמידתו לימינו בהוצאת הכרך. הכרך נרכשו על ידי אברכים ורבנים שהביעו שמחה על הוצאת הספר. אולם, השמחה לא ארכה זמן רב, ולאחר זמן קצר התחילו לצאת שמועות שטענו לדברים תמוהים בסדר הירושלמי. רבה של רוטרדם, הרב ד"ר דב אריה ריטר, היה הראשון שפרסם במפורש שהסדר מזויף, ואינה אלא פרי יצירתו של פרידלנר. היהדות החרדית על כל גווניו, רקחה כמרקחה, והפרשייה הפכה לסדר היום, עם הזמן יצאו עוד מאמרים וספרים נגדו וה'ירושלמי' שלו. מפורסם מביניהם הוא הספר 'שאלו שלום ירושלים' שחיבר הגה"ק ר' מאיר דן פלאצקי בעל ה'כלי חמדה' בנושא. כנראה, שזה השפיעה גם על שכטר לרעה, ועל ניתוק הקשרים עם פרידלנדר.

המכתב האחרון של פרידלנדר אל שכטר בכ"ה תשרי תרס"ח, ובו בקשתו להמשך הסיוע במפעל, לקראת הוצאתו של הכרך השני, נשארה ללא מענה.

כל אלו לא עמדו בדרכו, להמשיך את עבודתו, ובסוף שנת תרס"ט, הוציא לאור את הכרך השני על מסכתות 'זבחים וערכין'.

אחת השאלות העיקריות בפרשייה שנותרה עלומה עד היום היא, מה היה עם פרידלנדר במשך כל התקופה מאז ניתוק הקשר עם שכטר ועד להופעתו לאור של הכרך השני, כמו כן מהיכן קיבל תמיכה כספית במקום תמיכתו של שכטר. שאלות אלה נותרו ללא מענה, עד היום הזה.

בצרור המכתבים שלפנינו, 5 מכתבים שנשלחו ע"י פרידלנדר אל הרב הגביר ר' יעקב גארדאן סאות'פאורט שבאנגליה, נחשפת למעשה התכתבות נרחבת עם התומך השני שלו, במשך כל אותה התקופה. כשהמכתב הראשון נשלח בפר' וירא תרס"ח, שבועיים בלבד לאחר שליחת מכתבו האחרון לשכטר. במכתב זה הראשון בסדרה, מנסה פרידלנדר במיטב כשרונותיו, לצוד את הרב גארדאן לצידו, תוך כדי העלאת טענות הזיוף אשר נשמעו כלפיו והפרכתם. הוא מגולל במכתב את סיפור השגת הכת"י לידו, וכן תוקף בחריפות את הרב ריטר מרוטרדם 'קם שטן על דרכי'. כאשר לאחמ"כ אכן שוכנע גארדאן. ובמשך כל אותה שנה הועברו על ידו כספים לפרידלנדר, אשר תועדו במכתביו הבאים, השני בפר' תרומה תרס"ח, השלישי בפר' במדבר, והרביעי בפר' במדבר, כולם באותה שנה. בכל מכתב ומכתב מעלה פרידלנדר את הטענות החדשות שצצו באותה תקופה בדיוק נגדו ומפריכם. המכתב החמישי המסיים את סדרת המכתבים הינה מי"א חשוון תר"ע, זמן קצר לאחר יציאת הכרך השני מהדפוס, במכתב זה ג"כ התנצלות על שבברכת התודה בראשית הכרך, מופיע שמו הפרטי של גארדאן 'דוד' במקום 'יעקב', עם הבטחתו לתקנו בהקדם.

"ברור ששרשרת מכתבים זה, תספק חומר רב לחוקרי הפרשייה, בחלקים נרחבים ממנה, אשר היו נסתרים עד כה".

שלמה יהודה פרידלענדער, כשם שהירושלמי שפרסם הוא כל כולו זיוף אחד גדול, כך תולדות חייו ומשפחתו אשר כתב ופירסם על עצמו, אינם אמת, ולכן קשה מאוד לרשום את דברי חייו הפרטיים. ככל הידוע, לפי מה שפירסם עליו הרב ריטר מרוטרדם. שמו האמיתי היה זוסיא, הוא היה יליד העיר בישנקוביץ ברוסיה. הוא למד בישיבת וואלוז'ין תקופה, ולאחמ"כ עזב את רוסיה לעבר ארצות גרמניה והונגריה. הוא נדד בהרבה ערים וקהילות, ובסוף התיישב בעיר סאטמאר ולאחמ"כ בפרבר העיר שנקרא 'סאטמאר כרמים'. שם התחיל לחתום בשם אב"ד סאטמאר כרמים. בשהותו שם הדפיס את הירושלמי. הוא נפטר בח' שבט תרפ"ד, ונקבר בבית הקברות שם.

רבי יעקב גארדאן נולד לאביו ר' מנחם מנדל בליטא ועבר למנצ'סטר באנגליה, כיהן כרבה של בורנמות' ושל סאות'פאורט באנגליה. היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה אשר תורה וגדולה התאחדו על שולחנו ונמנה על עשירי אנגליה היהודים. שמו נזכר בספרי שו"ת רבים מחכמי ליטא והונגריה עימם התכתב. כתב מאמרים ב"הבאר", "בית ועד לחכמים" ועוד.

1 מכתב, 34x21 ס"מ, מצב טוב מאד. 

4 גלויות, מצב טוב מאד.