המחאה בע״נ של 10 פראנק -  אמצעי תשלום חתום על ידי מאיר דיזינגוף ובוגרשוב משני צידי ...

המחאה בע״נ של 10 פראנק -  אמצעי תשלום חתום על ידי מאיר דיזינגוף ובוגרשוב משני צידי ההמחאה.  

הגמנסיה העברית יפו - ועד המפקד, בנק אנגליא פלשתינה 28 לאוגוסט 1914,  מצב מצויין.

בימים הראשונים של אוגוסט 1914 הורגשו בתל־אביב מאורעות תחילתה של מלחמת העולם הראשונה.

וועד תל־אביב שבראשו עמד מאיר דיזינגוף, באמצעות בנק אנגלאי פלשתינה, הוציא שטרי ממון שנכנסו לשוק כמטבע עוברת לסוחר וערכם היה גבוה מן הלירה התורכית העשויה נייר. גם ערביי העיר והכפר, היו מוכרים את תוצרתם תמורת המחאות של ועד תל אביב. המחאת זו שימשה כשטר כסף לכל דבר. בעיקר מתוך אמון לראש הוועד דיזנגוף.

כדי להקל על המצוקה הכספית התגייסו בנק אפ״ק וועד תל־אביב והדפיסו שטרות כסף משלהם לשימוש יומיומי בעת הקשה. בנק אפ״ק הוציא שטרות על סכומים שבין חמישה למאה פרנק, ולמעשה היו אלה כתבי התחייבות של הבנק להחזיר למחזיקים בהם את הסכום הרשום, כאשר המצב יאפשר זאת.

במסגרת גזירות והגבלות שהוטלו על ידי ראש שלטון האימפריה העות׳מנית באותה עת, מושל אזרחי חדש ושמו בהא־אל־דין, איש "התורכים הצעירים"שהחליט לקדש מלחמה על הציונות, כבר ביומו הראשון בתפקיד, ציין כי לא יאפשר ליישוב הציוני לפתח חיים עצמאיים ובייחוד רצה לשלול את האוטונומיה של השכונה העברית תל־אביב, שהקימה לדעתו "מדינה בתוך מדינה". תוך זמן קצר נשלל חופש הפעולה מעסקניה של תל-אביב ובוטלה למעשה האוטונומיה של השכונה. מאמצים רבים ותשלומי כופר גבוהים נדרשו כדי להשיב מעט מאותן זכויות רבות שהשיגה לה תל־אביב מאז היווסדה. בין הגזירות של מושל זה היו הניסיון למנוע את הפצת שטרות הכסף שהוציא וועד תל־אביב והניסיון לפגוע בראש הוועד, מאיר דיזנגוף.