LOT 17:
Extremely Rare Letter by Rabbi Shmuel Gershoni on the Eve of His Death, about Prolonging Life / Appearing at Its ...
plus...
|
|
|
Prix de départ:
$
150
Prix estimé :
$300-$500
Commission de la maison de ventes: 20%
TVA: 17%
Seulement sur commission
|
Extremely Rare Letter by Rabbi Shmuel Gershoni on the Eve of His Death, about Prolonging Life / Appearing at Its End is a Description of His Sudden Death Handwritten by the Addressee, the Writer and Journalist Yehoshua Mezach – a Touching, Unique Item!
A latter handwritten and signed by Rabbi Shmuel Gershoni Av Beit Din of Jacobstadt and Dvinsk to the journalist Yehoshua Mezach. Dünaburg [Dvinsk]. Written in 1888 (although there is a tear affecting the date, the letter was written in the last year of his life).
The letter is actually a review or criticism of Mezach's article "Ahavat Chaim" (Love of Life) dealing with the idea of prolonging human life. Several days after writing the letter, Rabbi Shmuel Gershoni passed away. Thus, it is kind of a last will and testament stating the essence of his spiritual and moral view of this world as a corridor to the world to come and the importance of studying Torah and observing the Mitzvot.
Letters handwritten by Rabbi Gershoni are extremely rare and rarely appear in auctions!
Fair-reasonable condition.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שמואל גרשוני אב"ד יעקובשטט ודווינסק, אל העיתונאי יהושע מזח. דננבורג [דווינסק]. נכתב בשנת תרמ"ח (הגם שישנו קרע עם חסרון בתאריך, מוכח מתוך הדברים שיובאו להלן, שהמכתב נכתב בשנת חייו האחרונה).
המכתב הוא למעשה סקירה או ביקורת על מאמרו של מזח, "אהבת החיים", העוסק בעניין הרעיון להאריך את החיים האנושיים. בין היתר כתב הרב גרשוני: "ההשתדלות להאריך החיים יותר מכפי הטבע – אשר היא כלי ההשגחה העליונה לפי דעת המאמינים – איננו מועיל". "ולדעתי נכלל זה במאמר המשנה: א', על כרחך אתה חי. ב', על כרחך אתה מת. ג', ועל כן אתה עתיד ליתן דין וחשבון".
בהמשך המכתב כותב הרב גרשוני: "יודע אתה את דרכי שאין אנוכי אוהב רק להיות נאה דורש, כי אם שיבוא ל'נאה מקיים', הנני לעורר לך שצריך להוסיף במאמרך שאהבת החיים ... נוכל להוכיח מופת חותך להשארת הנפש... ורק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ומאריך בעניין החיים והמוות.
ימים ספורים לאחר כתיבת מכתב זה, נפטר רבי שמואל גרשוני, והסתלק לעולם החיים!
נמצא כי מכתב זה, שעוסק בעניין הפטירה והמעבר לעולם האמת, הוא מעין "צוואה" שלו! ובה הוא מוסר בטוב טעם את תמצית השקפתו הרוחנית והמוסרית על העולם הזה כפרוזדור לעולם הבא ועל חשיבות לימוד התורה וקיום המצוות בעולם הזה.
ומסיים הרב גרשוני את דבריו:
"על כרחך אתה מת, ואין בזה עוול, ואדרבה ההכרח הוא לטוב, מפאת שעל ידי כן "ואתה עתיד ליתן דין וחשבון".
כאמור, הנמען הוא יהושע מזח. והנה בסוף המכתב שלפנינו הוסיף תיאור מפתיע ומצמרר בכתב ידו, המספר על הבשורה המרה שהגיעה אליו ימים ספורים לאחר קבלת מכתב זה - פטירת הרב גרשוני!
"ככלותי להדפיס מכתבו זה בא הבשורה המעציבה כי הרב החכם הכולל וכו' הר"ר שמואל גרשוני שבק חיים לכל חי וילך בדרך כל הארץ ביום י"ט תמוז, עזב אותנו לאנחות. והסופר החכם המצוין יהודה ליב גמזו [תושב דווינסק] הספידו כהלכה בהצפירה ... תרמ"ח תנצב"ה".
אכן, נסתרות מאתנו פלאי ההשגחה העליונה...
רבי שמואל גרשוני כיהן כרב ואב"ד בקהילת יקובשטט כעשר שנים, ואחר כך נבחר לרב העדה בדווינסק [דיננבורג]. בנוסף לכך, כיהן במשרת רב מטעם הממשלה בדווינסק במשך שנים רבות. הסכמותיו מופיעות בספרים תורניים רבים, עובדה המעידה על פרסומו הרב בקהילות ישראל באירופה, ועל מעמדו הרם.
מכתבים בכתב ידו הנם נדירים באופן יוצא דופן, ולא מצויים כלל וכלל במכירות פומביות!!!
יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 - כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי. חיבר עשרות ספרים.
המכתב שלפנינו נדפס בספר 'פרחים ושושנים' מאת יהושע מזח, יחד עם ההערה של מזח, אך בדף המקורי שלפנינו ישנם משפטים משמעותיים, הן במכתב והן בהערתו של מזח, שהועבר עליהם קו, ואכן בספר הם לא מופיעים! כך למשל פתיחת ההערה: "ככלותי להדפיס מכתבו זה בא הבשורה המעציבה...", שבעצם חושפת את הסיפור הטראגי סביב מכתב זה שלפנינו. כך גם חסרות מילים נוספות בדפוס.
מצב בינוני-סביר.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שמואל גרשוני אב"ד יעקובשטט ודווינסק, אל העיתונאי יהושע מזח. דננבורג [דווינסק]. נכתב בשנת תרמ"ח (הגם שישנו קרע עם חסרון בתאריך, מוכח מתוך הדברים שיובאו להלן, שהמכתב נכתב בשנת חייו האחרונה).