מכירה פומבית 160 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
30.1.16 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח
המכירה הסתיימה

פריט 34:

יוחנן סימון
1905-1976

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $13,000
הערכה:
$ 12,000 - $16,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

1905-1976
דמויות בקיבוץ,
שמן על בד, 33X41 ס”מ,
חתום.

כבר בסוף שנות ה – 30 החל יוחנן סימון לפתח את ציורו הריאליסטי-קיבוצי. אט אט המיר את הטרגיות של דמויותיו באופטימיות של החיים בקיבוץ. אט אט המיר את רטט הקו ב”רישום פלדה” האופייני לו, ההחלטי והיציב. את ניגודי האור שמר גם הלאה, כמו גם את הפרימיטיביזם היחסי של הוויתור על הפרטים, הקונטור ה”גס” והצירוף של הריאליזם וסימבוליות. יוחנן סימון היה חבר ב”ארגון אמני איחוד הקבוצות והקיבוצים”. את המניפסט הלא כתוב של תנועת אמני הקיבוץ ניתן לקרוא בספרו של המחנך צבי זוהר ”אמנות וחינוך” שיצא ב - 1948 ובו יוחד תפקיד לתנועה הקיבוצית ”כחלוץ לפני המחנה” גם בתחומי ”המאמץ להחיות את ערכי התרבות”. תנועת הפועלים והתנועה הקיבוצית נקראו על ידי צ. זוהר לקדם אמנות שתדגיש ערכי שיבה לטבע, לקרקע, לחיי עבודה, למשטר סוציאליסטי, ובמקביל – האמנות כגורם, שיעלה את מעמד העמלים לרמה של צרכני האמנות ויוצריה. אכן, בראשית שנות ה - 40 היה יוחנן סימון המקרה המובהק ביותר בארץ של המגמה הנדונה. ציוריו המוקדמים בקיבוץ גן-שמואל ייצגו דמויות בתוך נוף בצורה פוסט -אימפרסיוניסטית רומנטית. הרוב הגדול של ציוריו אלה קטנים במידותיהם. בציורים אלה מפנה הנוף בהדרגה את מקומו יותר לאדם, ריבוי הפרטים מפנה את מקומו לפשטות מינימלית ואחדותיות יותר והעומק מפנה מקומו להשטחה יחסית. הנושאים הבולטים בציורי הקיבוץ הינם ילדי הקיבוץ, משפחתיות ומנוחת עובדים. הילדים כמייצגי העתיד המבטיח, הבריא והרענן. במסורת החשיבה ההומניסטית והמרקסיסטית הדגיש סימון את האישה בעבודותיו. האישה כאם והאישה כעמלה. המשפחתיות כמיניאטורה של קולקטיב קיבוצי אוהב ומנוחת העובדים בבחינת השלווה והביטחון שמקנה העמל ובבחינת גן-העדן הקיבוצי בו נסוכים נופי הרקע בהרמוניה ובשלווה.
גדעון עפרת, יוחנן סימון – מונוגרפיה, 1999 , עמודים 30-37 .

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא