מכירה פומבית 160 חלק א' אמנות ישראלית ובינלאומית
30.1.16 (הזמן המקומי שלך)
ישראל
 כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח
המכירה הסתיימה

פריט 22:

יוסל ברגנר
נ. 1920

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $10,000
הערכה:
$ 8,000 - $12,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: על העמלה בלבד
תגיות:

נ. 1920
טריפטיך: המלך, 1962 ,
שמן על בד, 61X114 ס”מ,
חתום ומתוארך.

בארץ קטנה תל אביב היא עיר גדולה. יוסל ברגנר, על-פי טבעו, הוא איש עיר. טבעי היה אפוא שיעקור אל העיר הגדולה ויביא אתו – כפי שהוא עושה בכל אשר ילך – את העיירה הקטנה... אני חושב שצייר מדי יום, או לפחות מדי בוקר, אבל איך עלה הדבר בידו היה נעלה מבינתי. ואיך הצליח גם להכין תפאורות להצגות, בכללן הצגות שלי, הוא בבחינת חידה. ברגע היכנסו לתיאטרון היה טובע בתביעות-האהבה של השחקנים שהוא-עצמו תבע מהם לתבוע. מתוך שהוא אינו סומך על איש, ניתן היה לראות אותו אץ-רץ מן הבמה אל חדר המתפרה, ומחדר-המתפרה אל מרתף הנגרייה, חוזר אל הבמה ומוציא עלי את זעמו בגלל אביזרים, טורח להפיס את הקפריזות של השחקניות הנודעות לשם וגם נוטל פועל-במה שנעלב אל ביתו, מאכילו, רוחצו ומלבישו בגדים חדשים... הוא צייר את התפאורה למחזהו של סארויאן, ”רצח החפים מפשע”, ואחר-כך למחזהו של ברכט, ”חזיונותיה של סימון מאשאר”, ולמחזהו של חנוך ברטוב, ”שש כנפיים לאחד”. במחזות שכתבתי והיצגתי אני, היה הוא כמעט הכל: במאי, מוסיקאי, עורך ספרותי, ובעיקר, מעל לכל, סניגורם של השחקנים. הוא צייר את התפאורות ל”בגדי המלך”, ”הנסיכה האמריקאית”, ”המהפכה והתרנגולת”, וכמובן למחזה שנכתב בהשראת הציורים שלו, ”הכלה וצייד הפרפרים”... מה שעשה בתפאורות התיאטרון היה בציוריו. לעתים המשיך את מה שעשה בתיאטרון והעביר לציוריו. אך בכל תמונותיו מהדהדים קולות תיאטרליים: דראמה, פאתוס, אולי מוצנעים כלשהו בזכות הגרוטסקה ושובים את כל הלב בזכות הגעגועים... עכשיו החלו מלאכים לבקוע מתוך קירות, ספינת שוטים נגלתה, נראו ציפורים מאיימות, חלולות-עיניים. נראו צבעים שלא היו בתמונותיו עד כה. הופיעו מלכים קרועים, בעלי כתרים מפורקים... ניסים אלוני, יוסל ברגנר, בית הוצאה כתר ירושלים, 1981 , עמ’ 49-51 .

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא