גמרא מיוחסת

גמרא מיוחסת

גמרא גיטין וקידושין, טשערנאוויץ תר"ו, שני שערים למסכת גיטין, למסכת קידושין שער אחד.

חתימת בעלות של הרב שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שימלוי הי"ד.

הרב שלמה זלמן אהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה י"א בסיוון ה'תש"ד, בגיל 81 פחות חודש) היה אב"ד שימלוי, במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

נולד בעיר בֶּרֶגסאס בהונגריה לרב יעקב ולהינדל רייזל, בתו הבכורה של הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ. בילדותו עברו הוריו לסובראנץ שבמחוז אונג בהונגריה. מגיל 6 גדל בבית סבו. בגיל 13 החל לחבר חידושי תורה.

במשך כ-3 שנים ניהל חנות מכולת ותוך כדי כך המשיך ללמוד תורה. החנות סבלה מגנבות רבות בשל חוסר תשומת הלב של הרב אהרנרייך לנעשה בחנות. הוא סגר את החנות ועבר למסחר באתרוגים. מדי שנה נסע לקנות אתרוגים בעיר הנמל טריאסטה באיטליה. את שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולכתיבת חידושי תורה.

סחר האתרוגים לא הספיק לפרנסת משפחתו ולאחר הפצרות רבנים ובהם הרב אברהם יצחק גליק אב"ד טולצ'ווה, הרב שמואל רוזברג, אב"ד אונסדורף והרב שרגא צבי טננבוים רבה של סנדרה, נענה לבקשתם לשאת במשרת רב.

בשנת ה'תרנ"ד (סביבות 1894) מונה לרב של העיירה צ'ובה ועבר לגור במקום.

עם בואו הקים ישיבה בה לימד גפ"ת, הלכה בשולחן ערוך טור או"ח ויו"ד, וכן חומש עם פירוש רש"י. את הבחורים המוכשרים יותר לימד סוגיות עם ראשונים ואחרונים.

המשכורת כרבה של צ'ובה לא הספיקה לכלכלת ביתו, והעוני בביתם תואר כהסתפקות באכילת גבינות וחלב מפרה שגידלה רעייתו. בעצת רב העיירה סיגט הרב יום טוב ליפא טייטלבוים (המכונה על שם ספרו "קדושת יום טוב"), פנה במכתב לראשי קהילת שימלוי, הגדולה יותר, ומונה בג' באלול תרנ"ט (1899) למשרת רב העיירה והאזור.

בשימלוי פתח ישיבה לנערים בה למדו כמאה תלמידים, ובהם חלק מתלמידי ישיבתו בצ'ובה. כמו כן הקים תלמוד תורה לילדים שבו למדו מאות תלמידים.הרב קבע סידרה של תקנות מחמירות לקהילה מבחינה דתית וחברתית, ובהם הגבלת ההוצאות על הקמת מצבה, הפרדה מגדרית בחתונות במקום, קוד לבוש מחמיר לגברים ולנשים המצניע את הגוף, ואיסור מכירת בשר שאינו כשר בידי יהודים, גם לא לגויים. בהוראתו נבנה מקווה חדש בתקן מחמיר, והוא שכנע הורים של בוגרי בית הספר היסודי הממשלתי לשלוח את בניהם לישיבות המקומיות במקום לגימנסיה העירונית.

שיטת הלימוד בישיבתו הייתה לפי משמעותה הפשוטה של הסוגיה, הוא תמך בהסבר בהיר ומובן לכל, והתנגד לשיטת הפלפול. הרב ייחס שרפה בספרייתו, שפרצה כשהיה בגיל 40, לכך שהיו אלו כתבים עם חידושי תורה שהיה בהם משיטת הפלפול והם לא היו "לאמיתה של תורה". בין כתבים אלו נשרפה דרשת בר המצווה אותה כתב בעצמו, ועליה קיבל שבחים מסבו. הוא נהג לקצר ולקצוב בזמן את דרשותיו עד עשרים דקות לכל היותר ובהם עסק בשכנוע שומעיו לשמוע בקול המצפון והמוסר.

מנהיגותו בעיר תוארה כתקיפה ובלתי משוחדת אך כללה קשב ואהדה לבאים אליו. מנהיגות זו הושוותה לתיאור מנהיגות שמאי הזקן בפרקי אבות: "אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. לפי התיעוד העיתונאי מהתקופה, הרב היה מקובל גם על יהודי העיר שלא שמרו מצוות וכונה "אבי העיר".בין היתר היה הוא מקדם את פני הרבנים הבאים לבקרו, ובביתו סעדו עניי הקהילה באופן קבוע. הרב כובד בידי הנוצרים בעיירה ובסוף מלחמת העולם הראשונה ראש הז'נדרמים בשימלוי ביקר אצלו לאחר שטרנסילבניה סופחה לרומניה ב-1918 תרע"ח, להתייעץ עם הרב בענייני המשטרה והעיירה.

למרות ההחמרה הדתית, בפסיקותיו לקהילתו התחשב במצבם החברתי והכלכלי, ונטייתו הייתה למצוא "קולא" בהלכה. במקרים בהם נפגע אדם עני מפסיקה הלכתית שגרמה לו הפסד כספי, הרב נהג להחזיר את הסכום שאבד לעני, מכיסו הוא.

בשנים הראשונות למלחמה, כשהונגריה הייתה בשלטון הונגרי בחסות הנאצים, המשיך ללמוד ולפרסם את חידושיו. בתגובה לטענה נגדו כי הוא עוסק בפרסום ספרים בשעה שיהודים בצרה השיב: 

"אדרבא, היא הנותנת! להראות את אחינו בני ישראל כי אנחנו בטוחים בהקב"ה שאל יעזבנו ואל יטשנו... ולמרות הצרות אנו משתעשעים בתורתנו הקדושה ומסייעים שייצאו לאור ספרים חדשים ספרי חכמה ודעת. בזה אנו מראים גודל אהבת התורה שבקרבנו וזכות אהבת התורה הקדושה תגן עלינו." 

כמה חודשים לאחר פלישת השלטון הגרמני להונגריה בכ"ד באדר תש"ד (19 במרץ 1944), הועבר עם בני משפחתו לגטו שימלוי, שם המשיך לכתוב את חידושי תורתו. בקונטרס האחרון שלו כתב:

"גמרתי קונטרס זה ביום ה' לסדר מצורע, שנת תש"ד שהיא עת צרה ליעקב וממנה יוושע...". 

הקונטרס שרד אצל גוי בשימלוי, ויצא לאור בתשכ"ו במסגרת ספר "המאור" של הרז"ה עם פירוש "מאורות שלמה".

בגטו שימלוי הוצע לו להימלט לרומניה, אך הוא השיב שזו הזדמנות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, ושאינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל.לאחר חג שבועות תש"ד הועלו הרב וקהילתו לרכבת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בי"א בסיוון תש"ד הומת שם עם רוב משפחתו וקהילתו הקרובה, כ-80 איש, שנרצחו מייד עם הגיעם למחנה (ארבעה ימים לפני תחילת פלישת בעלות הברית לצרפת).הי"ד.

בנו הרב יהושע מילא את מקומו בשימלוי לאחר מלחמת העולם השנייה עד שעלה לישראל בשנת ה'תש"י. בנו שמעון זאב הקים בירושלים את הוצאת "מפעל קסת שלמה" כדי להוציא את כתבי אביו.

מצב בינוני, נקבע עש רבים בכריכה, מעט חוסר בחלק העליון של דף השער הראשון.