מכתב מלא ברכות מהאדמו"ר הפלאי הרה"ק ישעיה שלום רוקח "יאנאוויטש רבי"

מכתב מלא ברכות מהאדמו"ר הפלאי הרה"ק ישעיה שלום רוקח "יאנאוויטש רבי"

מכתב מלא ברכות מהרה"ק ישעיה שלום רוקח אדמו"ר מיאנאוויטש. נשלח לחסיד ומברך אותו: "וברך לכולכם בשנת כתיבה וחתימה טובה בספר חיים טובים ופרנסה טובה ונשיאות חן" 

המכתב נכתב על גלויה מיוחדת מהאדמו"ר לקראת השנה החדשה

רבי ישעיה שלום נולד לאביו הרה"ק רבי אפרים זלמן מהורבישוב ואמו מרת פרידא ע"ה בסביבות שנת כת"ר – תרכ"ה, ונקרא שמו בישראל ישעי' שלום, ע"ש סביו כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא, והיות והמנהג אצל צאצאי מרן היה שלא לקרוא לנכדים בשם שלום גרידא, הוסיפו לשמו גם את השם ישעי', וכנראה היה זה ע"ש דו"ז הרה"ק ר' אשר ישעי' מרופשיץ זיע"א. נתגדל על ברכי הרה"ק רבי משה מראזוואדאוו, שחינכו וגידלו לתורה ויראת שמים, כאשר נתגדל מעט למד בחברותא יחד עם בנו של הרבי הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש זיע"א. ויחדיו נתעלו מעלה מעלה. הרבה תורה וחכמה קיבל מדודו הרה"ק מראזוואדאוו, ואף קיבל ממנו כיצד לפעול ישועות עבור כלל ישראל. וכל ימי חייו היה הנהגתו כמנהגי בית ראפשיץ וכפי אשר קיבל מדודו זקנו הרה"ק מראזוואדאב. בהיותו בן שלש עשרה נישא עם הרבנית מרת נחמה בת הגאון רבי דוד נתן דייטש מקרעטשניף זצוק"ל, אחרי פטירת חותנו בשנת תרל"ט, עבר לגור בק"ק אולייאנב שם שהה עד אחרי שנת תרנ"ד. בשנת תרנ"ו בערך נתקבל לשמש ברבנות הכפר וואניאוויטש השוכנת על אם הדרך לעיר סמבור. ועל שם כפר זה נקרא בפי כל בתואר וואניאוויטשער רבי. גם כשכבר עברו שלושים שנה מרבנותו בכפר זה. וכבר נתגלגל למקומות שונים, בכל זאת זה היה שמו וזכרו לדור ודור, בשנת תרס"ז בערך עזב את הרבנות בכפר וואניאוויטש, ועבר לגור בליטאוויסק, שם פתח ביהמ"ד ושימש באדמורו"ת

בתום המלחמה חזר מרוסיה ונתיישב בק"ק פרעשוב / עפעריעס שבסלובקיה, שם קיבלוהו בני המקום בכבוד גדול, ותמכו בו בכל הענינים. אחרי שנת תרפ"ה חזר לגאליציה ונתיישב בק"ק טורקא, שם מצא מנוח לכף רגליו עד אשר נעקד"ה בשנות המלחמה האיומה בהיותו בגיל שמונים בערך. רבינו נהרג באקציה הראשונה שנערכה בטורקא, אשר החלה ביום י"ח טבת תש"ב.

חיבר ספר ערכי הקבלה בשם 'ילקוט ישר' שנדפס בבילגורייא תרח"צ, וכן עוד מספר ספרים שנשארו בכת"י. ליקט את מאמריו של סבו הרה"ק מהר"ש מבעלזא במשך למעלה מארבעים שנה. הרה"ק מהר"א מבעלזא אמר עליו. שבנסתר היה חד בדרא.