רשימות תורניות בכתב יד קודשו של רבי אברהם בן הגר"א

רשימות תורניות בכתב יד קודשו של רבי אברהם בן הגר"א
הצטיין בילדותו ואביו שכר עבורו מלמד פרטי עד לנישואיו. הוא נישא בגיל 12 לשרה בת נח ליפשיץ (המכונה גם נח מיינדס), מגדולי היחס בקהילת וילנה, שחיבר חיבורים כמו ספר פרפראות לחכמה וספר נפלאות חדשות, הכוללים פשטים וליקוטים על התורה בקבלה וברמזים.

אחרי נישואיו למד אברהם בישיבות בווילנה ומפי אביו הגאון. בזכות הקרבה המיוחדת לאביו, שהיה רוב ימיו סגור ומסוגר בפני הציבור ואף בפני תלמידים, הגיע לדרגות גבוהות בתורת הנגלה והנסתר. רבי אברהם עזר לאביו בענייני הציבור ובקשרים עם חכמי דורו וערך את מכתבי אביו שכתב לגדולי דורו, כמו המגיד מדובנא. הוא השתתף בהנהגת הקלויז של אביו, והיה בקשרי ידידות עם באי בתי מדרשו של אביו ועם גדולי תלמידיו.

רבי אברהם נודע באופיו הנוח לבריות ובנשיאה בעול ענייני הציבור. הוא עמד בראש העסקנים שניהלו את בית החולים "ביקור חולים" של קהילת וילנה, ושימש כגבאי שלו. נודע בידיעותיו ברפואה וטיפל בחולים עניים. הוא בנה את בית המדרש המפורסם בוילנא "שניפישקער". כן היה אחד החתומים על ההודעה על הקמת ישיבת וולוז'ין ב-1804. נפטר בגיל 43 בווילנה.

רבי אברהם חשף רבים מכתבי אביו הגר"א, פירש והפיץ אותם. כך כתב את פירוש באר אברהם לספר אדרת אליהו, פירוש לביאור אגדות וביאורים לפי הגר"א לספר הזוהר. לעיתים בכתבי הגר"א הופיעו דברי בנו אברהם משולבים בדברי אביו. בנוסף הוא חיבר ספר על אביו בשם "ספר סערת אליהו".

רבי אברהם פרסם רבים מכתבי אביו הגר"א, פירש והפיץ אותם. כך כתב את פירוש באר אברהם לספר אדרת אליהו, פירוש לביאור אגדות וביאורים לפי הגר"א לספר הזוהר. לעיתים בכתבי הגר"א הופיעו דברי בנו אברהם משולבים בדברי אביו. בנוסף הוא חיבר ספר על אביו בשם "ספר סערת אליהו".

כן חיבר פירוש למדרש פסיקתא רבתי (שיצא לאור בידי בנו יעקב משה מסלונים בשנת 1831); פירוש על ספר תהילים בשם "באר אברהם" (נדפס בוורשה בשנת 1908); פירוש על מגילת אסתר ושיר השירים בשם "באר אברהם", וספר בשם "תרגם אברהם" על תרגום אונקלוס (קיצור של חיבור זה נדפס בידי נינו אליהו לנדא בירושלים ב-1896).