Subasta 9 Parte 1
Por Sisilia
21.11.20
, אור יהודה, Israel

ציורים, אמנות, אבני חן, וינטאג,   אספנות רכבים, יודאיקה, ספרים נדירים, פסלים, קרמיקה ישראלינה פורצלן נחושת , ריהוט, פריטים נדירים של מלחמה , מכשירי טלפון ישנים , ספרים נדירים, הרבה חנוכיות מעוצבות וכול במחירי פתיחה נמוכים  החל מ6$


כמו כן בחלק ב יש מטבעות שטרות, סמלים בולים, מעטפות ספרי קודש , ספרים לילדים במחירים נמוכים, סמלים גלויות ציורים של ציירים ישראלים  הרבה פורצלן איכותי וקרמיקה ישראלינה  ספרי קודש , תכשיטים , שטרות אסימונים, רכבי אספנות, חנוכיות מעוצבות , בולים, אסימונים,   החל מ 6$

La subasta ha concluído

LOTE 44:

Albert.m
פרפר

Vendido por: $45 (₪151)
₪151
Precio inicial:
$ 10
Comisión de la casa de subasta: 20% Más detalles
21.11.20 en Sisilia

פרפר

אקריל על קרטון   יש קרע קטן ראו צילום גודל 71*101 ללא מסגרת


" הציורים הטהורים של אלברט מוהדב "


יצירותיו של אלברט (אברהם) מוהדב תופסות מיד את תשומת הלב. מעל לכול, במבט ראשון רואים שהן ניחנות בפשטות גדולה. אך דווקא הפשטות הזו מפתיעה ויכולה אף להבהיל, היא מובילה את הצופה לשאול את עצמו שאלות.


החיות של מוהדב : אריות, נמרים, צבאים ארנבות וכד'... מבודדות על יריעת קרטון, לרוב גדולות, אותן הוא חושף כשהן מונחות על הארץ, נשענות זו על זו בצורת אוהלים. אף פעם אין יותר מחיה אחת בכול ציור. נראה כי תופעה זו משקפת היטב את התבודדותו של אלברט עצמו. הוא אומר על ציוריו הפשוטים כל כך: "הציורים שלי מושלמים. זאת עבודתי יומם ולילה, וזו עבודת יד". כלומר הוא מצהיר כי ציורים אלה הם המכלול השלם של התבטאותו וכי בצורה מסוימת הם מהווים את "כתב ביד" של עצמיותו. בצפייה בהם, מבינים כיצד אלברט מצליח להדוף מעצמו את הטירוף.


כמו אצל הציירים הפרימיטיביים, דמוית החיות שלו, המצוירות במהירות וכמעט בשפה של כתב חרטומים, מזכירות לעיתים ציורים אשוריים ולעיתים ציורים אצטקיים. כי בדומה לאלה, רוב החיות בציורים מראות אגרסיביות גדולה. עיניהן מטרידות, אוחזות-סיוטים, אפילו לא-שפיות.


ידוע כי החייתיות היא סמל טבעי למיניות. אלברט נותן לסמליות זו ביטוי משלה: יופי הגופות, אותם צובע בשחור לבן בצורה לא-ריאליסטית ; שמחת הצייד והטרף ; שילוב חתולי של עדינות ואלימות... אי-אפשר שלא להבחין בגודל הפיות ובחוזק השיניים בתוכם.


הודות לתרבותו השמית, אין להתפלא על כך שאלברט מתבטא בציור שיש בו פשטות כמו של כתיבה, וכי פשטות ליניארית זו, מבלי להקסים מדי את הצופה, משאירה מרווח חופשי לרעיונות ולדמיון.


בשיווי משקל הרמוני של אלימות ועדינות, של הראש והלב, של הלילה והיום, של האגרסיביות והחן, כך באמת משיג אלברט שלמות משלו. קל להבין כמה אני רגישה לשלמות זו, המביעה מתחים אותם אני משתדלת, ביצירה שלי לפתור ולאזן