Yoseftal 1/157, Tzfat, Израиль
Условия участия
Демо
Аукцион закончен
|
ЛОТ 323:
בזוקה ג'ו BAZOOKA JOE
|
|
|
Продан за: $110
Стартовая цена:
$
80
Комиссия аукционного дома: 22%
Далее
НДС: 17%
Только на комиссию
|
ציור בטכניקה מעורבת על נייר מידה :29/19 ס׳׳מ חתום ומתוארך 2011 ממוסגר
האמן המוערך בזוקה ג'ו, צייר ופסל שיצירותיו נמכרות בעשרות אלפי דולרים ומעטרות את קירותיהם של אנשי האלפיון העליון בישראל.
עדי מנדל (55) גדל בבת ים, בן יחיד לאב סוחר נדל"ן ורכב ולאם עקרת בית. זו הייתה משפחה אמידה אשר לא החסירה ממנו כמעט דבר - מלבד מה שילד צריך באמת. "מעולם לא היה לי קשר אמיתי עם ההורים", הוא אומר ולא מפרט. "אמי הייתה מציירת. לא בשביל פרנסה, כי היא לא הייתה צריכה לעבוד, אלא כתחביב. אני, אולי כתגובה ליחס של אמי, לא יכולתי לסבול ציורים. שנאתי צבעים. לא נגעתי במכחול. בסוף זה כנראה נמצא בדנ"א".
כשהפך לנרקומן, בני משפחתו, כולל אחיו מנישואיו המאוחרים של אביו, הפנו לו גב. "לא היה לי ממי לבקש עזרה", הוא אומר, "אז התחלתי לעבור על החוק, בעיקר בעבירות רכוש, כדי לממן את הסמים. עשיתי זאת בחוסר רצון, בצער רב. 'פשיעה מאולצת', אני קורא לזה".
ההתמכרות לסמים והפשיעה הביאו אותו לשש שנים בסך הכל מאחורי סורג ובריח, כשבכל הזמן הזה כישרון אדיר חבוי עמוק בתוכו ולא יודע כיצד לפרוץ החוצה. "ראיתי את המוות בעיניים", אומר בזוקה ג'ו, ומזכיר, שוב, כמה רב המרחק בין מי שהיה קרוב כל כך לסיים את חייו בתא קטנטן, לבדו, לבין מי שזוכה היום לתהילה.
הכישרון שלו בלט מהקנבס אל עיני כל מי שחזה בציורים שלו. את שם הבמה שלו שאל מהדמות שעל עטיפות המסטיק. "בזוקה ג'ו היה צלף בצבא ארצות הברית ואני צלף עם מכחול", הוא מסביר. "בנוסף, אני מתחבר לנאיביות שבצבעים העזים".
יצירותיו החלו להכות גלים גם בקרב מביני עניין בתחום האמנות. לפני שלוש שנים עזב את הגלריה, לאחר שיצירותיו תומחרו בהרבה יותר מאלף דולר. בין הקניינים של האמנות של בזוקה ג'ו הוא מונה את איש העסקים, בעל השליטה ומנכ"ל קסטרו גבי רוטר, היחצן רני רהב ומשפחת התעשיינים ורטהיימר. אליהם מצטרף כעת לקוח מרוצה נוסף – שירות בתי הסוהר. כיום, בזוקה ג'ו מתמקד באמנות. ההתמכרות ליצירה החליפה את ההתמכרות לסמים, "אבל זאת התמכרות טובה", הוא אומר.
לסגירת מעגל עם עברו המחוספס צייר האמן באישור עיריית תל אביב על חומות בית הכלא באבו - כביר (מצורף צילום)
(מתוך כתבתה של מור שמעוני, 13/8/2018 ׳מעריב׳)
