בידספיריט | י”ב חלה מאת קודש הקדשים

י”ב חלה מאת קודש הקדשים הרה”ק רבי אהרן מבעלזא זיע”א, סגולה לפרנסה בריווח, ולשמירה ולהצלחה. - י”ב חלה מאת קודש הקדשים הרה”ק רבי אהרן מבעלזא זיע”א סגולה לפרנסה בריווח, ולשמירה ולהצלחה. לפנינו חלה אחת מי”ב חלות שעמדו על שלחנו הקדוש של הרה”ק מהר”א מבעלזא זיע”א. חלה זו קיבל הגה”צ ר' משה וועבער זצ”ל מחשובי רבני בעלזא רב ביהמ”ד בעלזא בבני ברק (נלב”ע י”ב כסלו תשפ”א). הגה”צ ר' משה וועבער זצ”ל קיבל את החלה ב”שבת געלע מצות” (שבת שאחר חג הפסח) שנת תשי”ז, שנתו האחרונה של כ”ק מרן מהר”א זיע”א. כעבור שנה בערב חג הפסח שנת תשי”ח, הלך הגר”מ וועבער שהיה ידוע כפוסק גדול ובקי בהלכות ושרפו כדין וכמפורש בפוסקי ההלכה, (עיין בשו”ת ערוגת הבושם או”ח סי' קי”ב באריכות, אגודת אזוב אות ט', ועוד) כשלאחר מכן עטפו בנייר ורשם עליו למשמרת שזה י”ב חלה שקיבל מאת כ”ק מרן מהר”א זי”ע בשבת געלע מצות תשי”ז. לפנינו כתב ידו של הגה”צ ר' משה וועבער זצ”ל על הנייר בו עטף את הי”ב חלה. וכן מכתב מאת בנו המאשר את אשר שמע כל זה מאביו אשר היה ידוע כאיש נאמן מאוד וכאחד ממעתיקי השמועה ומנחילי המסורה בדור האחרון. סגולת י”ב חלות: מנהג צדיקי הדורות מאורי החסידות הוא לקחת י”ב חלות לכל סעודה מסעודות שב”ק. כ”ק מרן מהר”א זיע”א, היה נוהג לקחת לכל סעודה ב' חלות גדולות וי' חלות קטנות. לפעמים היה מרן מהר”א זי”ע מורה להגבאים שיתנו מן החלות הללו לאנשים שונים שהוצרכו לישועה, ושיצניעו את החלה לשמירה ולסגולה ולברכה והצלחה. (הליכות הצדיקים, שבת קודש, ח”ב, עמ' רי”ד). מספר הגאון הגדול רבי אליקים שלעזינגער שליט”א ראש ישיבת הרמה בלאנדאן: בבחרותו הסתופף הרבה בצל הקודש של כ”ק מרן מהר”א מבעלזא זיע”א, ולקראת נישואיו שהתקיימה בחודש כסלו תש”ה, נתן לו מרן זי”ע מתנה כדורון דרשה לרגל נישואיו, חלה אחת מי”ב החלות, ומציין הגר”א, שאותה תקופה בארץ ישראל היתה קשה מאוד מצב הפרנסה עד שאנשים רעבו ללחם ממש, ואילו מאז שקיבל את החלה ממרן זי”ע, לא היה חסר לו כלום בכל הצטרכיותיו שדבר זה היה באותה תקופה בגדר נס ממש. (אור הצפון, קובץ כד, עמ' עד). שריפת הי”ב חלה: הרה”ק ר' משה גרינוואלד זיע”א אבד”ק חוסט מביא בשו”ת ”ערוגת הבושם” (חלק או”ח סי' קי”ב), פוסק לאחד ששאלו על י”ב חלה שהיה לו מאת הרה”ק ר' יהושע מבעלזא זיע”א, והוא פוסק לו שחייב לשרפו, ולא עוד אלא שיש עניין לשרפו כדי לקיים בו מצות ביעור חמץ. וז”ל ”מ”מ נ”ל בהנ”ל, איידי דחביבא הואיל והיה מונח על שולחן גבוה של מרן ז”ל, נכון לקיים בו מצות שריפת חמץ, כהאי דאמרינן בברכות דף ל”ט, בר”א ור”א כי הוי מתרמי להו ריפתא דעירובא הואיל ואתעביד בה מצוה חדא לתעביד בה מצוה אחריני... א”כ בוודאי נכון לקיים מצות שריפה במאי דאתעביד ביה מצוה אחריתי כנלע”ד”. וכן פוסק בנו הרה”ק ר' יעקב חזקיהו גרינוואלד זיע”א אבד”ק פאפא בהגדת ”אגודת אזוב” (אות ט'), ומוסיף שם: ”והרה”צ מוהרש”א מראצפערט שליט”א, סיפר בשם אביו הגה”ק בעל דברי חיים זצ”ל זי”ע, שבא לפניו עובדא כזו וג”כ ציוה לשורפו קודם זמן איסורו והאפר יטמין למשמרת”. וכן כתב בספר ”דברי חנה” (עמוד כב) שכן הורה הרה”ק ר' חנה מקאלאשיץ הי”ד זיע”א, ”י”ב חלה שקיבלו מצדיק יכולים לשרפו והסגולה נשארת בו”. מן הענין להביא כאן עוד, כי להגה”ח ר' משה שיינערט שליט”א מראשי ישיבת תורה ואמונה, היה י”ב חלה מכ”ק מרן מהר”א זי”ע מתקופת הקיץ שנת תשי”ז, שנת פטירתו של מרן מהאי עלמא, ולקראת חג הפסח תשי”ח הפנה שאלה אל הגאון מטשעבין כדת מה לעשות עם חלה זו, והשיב לו בשמו חתנו הגאון ר' ברוך שמעון שניאורסון ר”י טשעבין בזה”ל: ”כתב מו”ח הגאון שליט”א, שלא לבקש שום עצות להשאיר את החלה אחרי החג, אלא יקיים בו מצוות התורה של ביעור חמץ. והוסיף מו”ח הגאון שליט”א, שלדעתו היה אדמו”ר הק' מבעלזא זצלה”ה זי”ע, מקפיד אם היו עושים באופן אחר”. (הליכות הצדיקים, שבת קודש, ח”ב עמ' ריח).