בידספיריט | ארבעה חומשים שהיו בבעלותו ובשימושו

ארבעה חומשים שהיו בבעלותו ובשימושו של רבי משה אריה פריינד – מהדורות שונות - לוט של ארבעה חומשים שהיו בבעלותו ובשימושו של רבי משה אריה פריינד בסאטמאר שלפני המלחמה, כדלקמן: חומש ספר שמות - עם אור החיים, למברג תרמ”ה. תפילות לשבת בנוסח ספרד בסוף. עם חותמות רבי משה אריה פריינד, והרב ברוך בענדיט כ”ץ. דפים סב ו-שמה קרועים וחסרים ברובם. חומש ספר ויקרא - עם אור החיים, ווילנא תרפ”ד. עם חותמות רבי משה אריה פריינד. בדף פורזץ רישומים מפורטים, בעצם כת”י רמ”א, המתעדים את לידת בנו ברוך ובתו מ' חוה, [שניהם נהרגו עקד”ה בשנות הזעם]. כמו כן נראים בדף השער רישומי בעלות שונים נוספים, ביניהם: ”הק' מנחם יודא פ”מ (=פליישמן) מק”ק ראחוב יצ”ו”, ”אברהם פליישמן”, ”יצחק ברעטלער”, ואחרים. במצב בינוני, עם קרעים וסימני בלאי, לעיתים עם אובדן טקסט. ללא כריכה. חומש ספר דברים - עם אור החיים, ווילנא (?). חסרים כ-15 דפים ראשונים. עם רישומי בעלות של בנו של רבי משה אריה - הרב זאב - ”זאב פריינד מהוניאד”, ו”זאב פריינד מסאטמאר יצ”ו”. מצב בינוני. כרך זה אינו נושא חותמות של רבי משה אריה - רק רישומים של בנו הרב זאב. חומש ספר במדבר - עם אור החיים, ווילנא (?). דף השער חסר, ו-2 הדפים שלאחריו קרועים עם נזק ואובדן טקסט. עם חותמות של רבי משה אריה פריינד. נושא גם את חותמות בעלות של הרב שמחה ישכר בער הכהן סאנדער. כמו כן נראית חותמתו של אלטער שטיינמץ - כורך ספרים בק”ק סאטמאר והגלילות, שככל הנראה כרך את ספר זו. רבי משה אריה פריינד (תרס”ג-תשנ”ו), גאב”ד העדה החרדית בירושלים משנת תשל”ט עד לפטירתו בשנת תשנ”ו. הוא נולד בק”ק בוניהאד שבהונגריה, לרבי ישראל פריינד, אב”ד דשם, ונכדו של רבי יהושע פריינד אב”ד נאסוד. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כיהן כראש ישיבה ואב”ד בסאטמאר, ודבק בהרה”ק בעל ייטב לב. הוא היה הניצול היחיד ממשפחתו, לאחר שאשתו ותשעת ילדיו נרצחו על ידי הנאצים. לאחר המלחמה, הוא בנה מחדש את חייו, עלה לארץ ישראל בשנת תשי”א, הנהיג את קהילת סאטמאר בירושלים, וחיבר את ספר ”עטרת יהושע”. נודע בחסידותו, קנאותו ומחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות המסורתית, והשפיע על דורות של תלמידים. עם פטירתו בגיל 92 מילא את מקומו הרבנים הגאונים רבי ישראל משה דושינסקי ורבי ישראל יעקב פישר.